לֵאָה אוֹהֶבֶת לָשֶׁבֶת עַל הַבַּר
וַאֲנִי עַל הַגְּבוּל הַדַּק שֶׁבֵּין הַשְׁפִיוּת
לְמַעֲשַי הָאַחֵרִים, כָּאן נִשְׁבָּרִים
גַּלֵּי הַצְּלִיל הָאֵין -עוֹנִים
בְּמוֹשְׁבֵי הַכִּסְאוֹת
אַחַר כָּךְ אָכַלְתִּי חֹפֶן בָּטְנִים
מַה מוֹבִיל אֶת הַחוֹם בִמְהִירוּת הָאוֹר
הַזּוּ שֶׁל הַרְגָשׁוֹת
אֲנִי כֻּלִּי נִכְמֶרֶת
וַאֲחַר כָּךְ נוֹשֶׁמֶת
וְכָל הַפִּילִים נוֹהֲרִים
מִקְצֵה הַצִּפֹּרֶן
בְּדֶבְּקָה סַהֲרוּרִית
וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲצוֹר
אֶת מְחוֹל הַמַּחְשָׁבוֹת
אֶת מְחוֹל הַמַּחְשָׁבוֹת
מתוך "שהות" , גוונים 2001
תמי כץ לוריא רקדנית , מורה ויוצרת במחול, כותבת ומפרסמת שירה
אהבתי.
היי תמי
הפילים נוהרים, בשביל זה יש ספרות, ללכת רחוק
להתראות טובה
מבטאת היטב את התחושות