ששש….. היפהפייה נמה

 

 

יש, אני חושבת, משהו מצער בגורלה של אומה שמנהיגיה – נשיאה וראש ממשלתה – נזקקים להתערבות כירורגית כדי להרים את העפעפיים של עצמם.

 

קצת כמו שמשוררנו הסתווי המנוח טבע (אמתכם בוררת גם היום את מילותיה בקפידה, ועם זה – pun not intended ): אם לא ייעורו כל מלחיהַ, איך (לעזאזל, יוסיפו המהדרין שוחרי הטוב) תגיע הדוגית לחוף?

 

אישית וטכנית אני מניחה שגם אני נזקקת פה ושם לתיווך קוסמטי, לרווחת הכלל כמובן, אבל מה שאף פעם לא היה לי זה צורך או עניין מיוחד במנהיגים – גם מנהיגוֹת אני לא צריכה, דרך אגב, וביום טוב אני עלולה להיתפס חושבת שבמיוחד לא כאלה, אבל היום סתם יום, וגם היום אין לי שום עניין או צורך במנהיגים.

 

השם שנתתי למקום הזה שלי (שום דבר כמובן לא באמת שלי) כאן מעיד על כך שבלעתי ואיכשהו הפכתי לחלק ממני, עם הכשלים הדמגוגיים החינניים שיש בו פה ושם, את המאמר של ספנסר (זה השם הראשון שאני אומרת כאן היום, אז נא לא להתחיל על המקום לייחס לי העפת שמות) בדבר זכותו של הפרט להתעלם מהמדינה, שכן הצידוק היחיד לקיומה הוא הרוע, ואומנם היא מתחזקת כשהרוע מתחזק ונחלשת במקום שבו הרוע נחלש.  * הנה:
 
* http://www.constitution.org/hs/ignore_state.htm

אנשים טובים, ואפילו כאלה שהם לא טובים במיוחד, אלא סתם רגילים כאלה, שצרוב להם בדנ"א שהחירות שלהם מסתיימת במקום שבו מתחיל יצור-בעל-תודעה אחר, לא זקוקים לשום מנהיג כדי להסתדר זה עם זה. מי שכן זקוקים נואשות למנהיג הם הלקחנים, החמדנים, הפוגענים וההרגנים למיניהם, ואלה, הטובים שבמנהיגים לא יודעים מה לעשות בהם, והפחות טובים דומים להם כמו שתי טיפות של חומר להרדמה מקומית במחלקה לכירורגיה קוסמטית באחד מבתי-החולים הטובים ביותר בסביבה.

 

טוב, אם אבא שלי היה קורא את זה (לתת לו או לא לתת לו את הקישור, אני מתלבטת) הוא תיכף היה או סתם מתעצבן עלי או אומר לי – כן, אבל היהודים הם מקרה מיוחד;  אחרי אלפיים שנה…… מדינה, מה את בכלל מבינה.

 

כן, אבא"לה שלי, הייתי אומרת לו, אתה המנהיג היחיד שאני מוכנה איכשהו להתיידד אתו, אבל גם לשיטתך, אחרי אלפיים ומשהו שנים מגיע להם, לנו, ליהודים, נו (יש בי משהו שהוא נורא לא עַם,מה אני יכולה לעשות), יותר מזה. כלומר – יותר טוב מזה.

 

אשר על כן, החיבור הזה מוקדש בכלל לנערה הקטנה עדינת כפות הרגליים ששתתה הרבה יותר מדי ועכשיו היא לא מתעוררת.

 

אני כל כך מקווה שבקרוב היא תפקח את עיניה ותזכור רק מה שצריך, וגם יהיה שם מישהו שייקח אותה ביד ויראה לה כמה הרבה דברים to get high on   יש בחיים עצמם, ולא יפחד להגיד לה, ממש כך, שיש דברים שכן צריך, כי הם טובים, ויש דברים שלא.