ignoring the state Zen mind – beginners` mind
בימים שהייתי קצת מושבתת בחסדו של כאב גב בעתו פתחה בשבילי חברה טובה (מכל בחינה) את הקישור (הזה: http://www.youtube.com/watch?v=i0EQRbLe1Fw) לסרטון שבו אפרת גוש שרה את הגרסה שלה לשיר "מודה אני" של מאיר אריאל המנוח.
כמה שזה יפה.
אני מרשה לעצמי להתעלם מהדרמה שבסרטון – יודעי דבר אומרים לי שזאת סדרה שווה, אבל לא ראיתי אותה ומה שבסרטון הוא לא חומר שמשנה את החיים שלי. השיר והשירה, לעומת זה, ואף הרגעים הספורים שרואים בהם את פני אפרת השרה – הם כן. באמת.
אני כמובן ממליצה בכל פה.
מובן שמשם המשכנו למקור, ואחר כך הפלגנו עוד מעט ושמענו (מרחוק מאוד, איכשהו) גם את להקת אלג"יר בשיר הזה – אבל שוב ושוב חזרתי לביצוע הראשון ששמעתי.
אז השיר הוא באמת של מאיר אריאל, ואי-אפשר לטעות בכך – במלים אין עליו, ואיכשהו אפילו צירוף המלים "עמי וארצי" בתוך שיר שלו לא מביך כמו שמשום מה המלים האלה מביכות ברוב ההקשרים. אני משוכנעת שאפילו מאיר עצמו, מאיפה שהוא נמצא עכשיו, מאשר שאפרת מביאה את השיר הלגמרי-שלם שלו לשלמות. אני אומרת את זה מתוך הנחה – ותביעה, בעצם – שיש הבדל בין משהו שהוא שלם ובין משהו שהוא מושלם.
אני רוצה להגיד למה אני מתכוונת – מלבד כמובן הקול וההיגוי המלאכיים של העלמה גוש. לצורך זה אני אצטט פה את המלים של השיר – כמו ששמעתין. הנה:
מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת
והטובה – והרעה – והטובה
שעשית עמדי ועם ביתי
ועם קרובי וידידי
ועם בני עמי ועם ארצי
ועם כל העולם והאדם –
אשר בראת.
בלאט
חרש חרש
אט אט טופפות
עתידות עתידות לקראתנו
אתה
מחייך
אלי
מתוך השינה. (בשיר המקורי היה: את מחייכת אלי מתוך השינה)
יהיה לנו טוב
טוב מטוב
טוב מאוד
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
אתה
צוחק
אלי
מתוך השינה. (כמו קודם – בשיר המקורי זה היה: את צוחקת אלי מתוך השינה).
לכן אני רוצה להציע, מאוד בקצרה אני מקווה, שבעוד שהשיר המקורי הוא שלם, ומתאר סיטואציה ברורה של הכרת טובה על האהבה, השיר שאפרת גוש שרה מאפשר את זה, וגם – מה שדוחף את השיר הזה עד קצה הפוטנציאל שלו – מאפשר להבין את כל ה"אתה" שבשיר כפנייה אל אותו גורם, הוא אשר על הטובה והרעה והטובה, ואז השינה, שמתוכה הוא מחייך, ואף צוחק, היא של מי שמודה על החסד והאמת, שיכולה להיות שינה ממש, מהסוג שמתעוררים ממנו למשל בבוקר בבוקר, או שינה מהסוג שאנשים בדרך כלל חיים את רוב חייהם בתוכה. שִכְחַת הרֶגע, נאמר. כאשר שומעים את זה כך, בעצם היא אומרת כאן גם: אני יודעת שאני מוגבלת מאוד ביכולת להכיר ולחוות אותך, אבל גם מתוך הערפילים האלה, לרגעים אתה מאפשר לי להרגיש בלי מיצוע את נוכחותך המיטיבה.
זה מחזק את השיר עד מאוד, לטעמי, כי זה מאפשר להדגים על מה אני מודה לא רק במטבעות שמכאן, אלא גם בכאלה שלא רק מכאן.
היה חשוב לי להגיד את זה, לכן אני שמחה שעשיתי זאת.
שבת של שלום!
יפה כתבת.
תודה, רעיה. מתנה מושלמת הענקת לי, אני שאין סיכוי שהייתי שומעת את השיר הזה, וכמה רבדים אוספת לו שגם אילו שמעתי לא היתתי שומעת.
היי רעיה, ניסיתי לפי הקישור שלך ולא הגעתי לכלום. אפילו חיפשתי בשיריה של גוש ביוטיוב ולא מצאתי את מודה אני. מסכימה איתך שיש לה פוטנציאל של מלאך.
היי איריס, חבל לי –
אצלי הקישור עובד. אם לא אז פשוט בגוגל you tube
ואז – ההמשך. בטח כבר שמעת בינתיים.