מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
יש לציין: לא למדתי מעולם בלשנות באופן מסודר, ומה שהכי קורץ לי בידע-השפות הוא השוליים, הדברים המשונים שקורים בין שפה אחת לאחרת (למשל בדיון הפורה שהיה לי כאן עם עדה על יידוע בעברית ובאנגלית). מתוך כך – וכדי לשעשע את עצמי ואתכם – החלטתי לקבץ כאן כמה קוריוזים, גדיים בני שלושה ראשים ושאר ירקות שנתקלתי בהם במקומות שונים. הם נעים מאמיתיים לגמרי ועד אגדות אורבניות, מסיפורים מוכרים לכל מאן דבעי ועד כאלה שגיליתי עצמאית, ובאופן כללי אין ביניהם שום מכנה משותף פרט להיותם משעשעים וקשורים לתחום השפה. אבל חשבתי שיהיה נחמד לקבץ ולסווג כמה מהדברים בשפה ובמעבר בין שפות שמעבירים בי רטטי עונג בלתי מוסברים.
מעגלים שלמים
אני מגדיר "מעגל שלם" כמצב שבו מילה או ביטוי שהחלו את דרכם בשפה מסוימת מתגלגלים חזרה לשפה הזו – דרך שפה או שפות אחרות – בצורה רחוקה עד רחוקה מאוד מהמקור. דוגמה פשוטה ומוכרת היא המילה "קריוקי", שנוצרה ביפנית מצירוף המילה היפנית "קארה" (ריק) והמילה "אוקסוטורה" (תזמורת) – שמקורה מ-orchestra האנגלית. כשהמילה אומצה ע"י האנגלית (ורוב שפות העולם) היא בעצם חזרה למקור (לפחות של חלק מהמונח).
שני המעגלים השלמים הכי מוצלחים שאני מכיר מערבים יותר משתי שפות, ושניהם אינם בהכרח נכונים. את הראשון אני חב לשיר של רוני סומק, המתאר את המעגל במלואו. נכתב שם כך (ציטוט לא מדויק ומבוסס על הזיכרון – השיר אינו לפני ואינו זמין ברשת) :
האנגלים קראו לנחל יהושפט – ג"וזפת
הערבים קיצרו לוואדי ג"וז
והיהודים עברתו לנחל אגוז
הסיפור הקצר והיפהפה הזה, על הפיכתו של יהושפט לאגוז, לא כזה פשוט כמו שהוא נראה; לפי יהודה זיו אין הוכחות על כך שהשם וואדי ג"וז מקורו דווקא בג"וזפת ומקורו של זה ביהושפט. אבל הסיפור מקסים בכל זאת.
המעגל השני מוזר אפילו יותר, והוא סיפורו של האיחול "שבור רגל", שבשנים האחרונות חדר לעברית מן האנגלית, כאיחול סלנגי לקראת משימה קשה (לרוב בתיאטרון ובאמנויות הבמה). על מקורו של הביטוי האנגלי יש תיאוריות רבות, אבל האהובה עלי (והאמת, זו שנראית הכי סבירה) היא זו הקושרת אותו לביטוי הגרמני Hals- und Beinbruch, שמשמעותו המושאלת דומה, ומשמעותו המילולית אף חמורה יותר – "שבר רגל וצוואר". הצעד הבא אחורה, גם הוא לא מוכח אבל זוכה לתמיכה רבה, הוא זה הטוען שהביטוי הגרמני הוא שיבוש (מתוך הידמות צלילית) של הביטוי האידי "הָצלוּחֶה וּבּרוּכֶה" שהיה נאמר על-ידי בעלי עסקים יהודים לסגירת עסקה; וזה, כמובן, מקורו ב"הצלחה וברכה" בעברית. וכך – אם הכל נכון, ואני בוחר להאמין שכך – השלים הביטוי מעגל שלם, מ"הצלחה וברכה" ל"שבור רגל", דרך אידיש, גרמנית ואנגלית.
תרגומים מצחיקים וטעויות תרגום
אין כמו תרגומים שגויים להדגמת פערי התיווך בין שפות שונות. הכוונה לא לטעויות טפשיות, כמו מניח הרעפים הנוצרי המפורסם, אלא לטעויות שמדגימות דברים מעניינים בקשר לשפה.
הדוגמה הראשונה לא באמת שייכת לקטגוריה, בעיקר בגלל שהיא כלל הנראה אגדה אורבנית. הכוונה היא לסיפור ידוע על תוכנה לתרגום אוטומטי (ע"י מכונה) מאנגלית לרוסית, שקיבלה כקלט את המשפט The flesh is willing but the spirit is weak, ונתבקשה לתרגמו לרוסית ואז חזרה לאנגלית. התוצאה, לפי האגדה, היתה: The meat is good, but the Vodka sucks. המילה "משלב" קשורה איכשהו לדיון הזה.
דוגמה נפלאה אחרת, שיש מי שמתעקשים שהיא אמת לאמיתה והופיעה באיזה סרט ישן, היא המשפט הבא:
since his wife died, he"s gone to pieces
שתורגם כ:
מאז שמתה אשתו, הוא הולך לחתיכות.
מה שמשעשע אותי כאן היא לא טעות התרגום, אלא העובדה שהיא נתנה למשפט משמעות הגיונית לחלוטין – רק הפוכה מאשר במקור.
דוגמה מעניינת אף יותר, היא המושג המשפטי "אות מתה", המתייחס לחוקים שאינם נאכפים ואיש אינו מתייחס אליהם. המונח נראה הגיוני לחלוטין (רק לא ברור למה אות ולא מילה) ומקביל למונח האנגלי dead letter. אלא שבאורח מדהים, מקורו של הביטוי האנגלי אינו באותיות שבספרי החוקים, אלא במכתבים (letters) שלא ניתן להעביר ליעדם, וכך הפך בהשאלה לביטוי העוסק בדברים שלא ניתן לממשם (ומכאן לחוקים שאין מממשים אותם). במקרה הזה, טעות התרגום מתאימה הרבה יותר מאשר המקור ("חוק זה וזה הוא בבחינת מכתב מת"? לא נראה לי).
אפשר, כמובן, לעשות את זה בכוונה, כדי להצחיק – לתרגם מילה-מילה, תצוך בחירת המשמעויות הלא-מתאימות, במטרה ליצור אפקט קומי. דני רובס עשה את זה בתפקיד ג"ימי אוחנה (להיטו הגדול היה "בוא נאכל דבורה") ואצלנו בחבר"ה זה היה מאוד פופולרי לפני שנים. התרגום המוצלח ביותר בעיני מהסוג הזה (גם אם מקאברי במקצת) הוא The memory day for the spaces in the systems of Israel (או במקור, "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל").
אוקסימורונים
האמת, החבר"ה האלה לא ממש קשורים ישירות לבלשנות או למעבר בין שפות, אבל הם משעשעים וקשורים במלים, אז למה לא. למי שלא מכיר, אוקסימורון *אינו* אידיוט המטפל בעצמו נגד פצעי בגרות, אלא ביטוי המורכב מדבר והיפוכו, בדרך כלל כדי ליצור פרדוקס, להעצים את האמירה או ליצור אפקט אירוני (המת החי, The sounds of silence, שתיקה רועמת). דוגמא משעשעת במיוחד (של ידידי אורן) היא "אוקסימורון במילה אחת" – המילה chilly, שפירושה באנגלית גם "קר מאוד" וגם המאכל צ"ילי, המוגש חם וחריף.
שעשוע נפוץ הוא מציאת אוקסימורונים שנוצרו בטעות,או הגדרת ביטויים נפוצים כאוקסימורונים (גם אם אינם כאלה במקור) באורח המדגים את האירוניה בחיים עצמם (או מסגיר את דעתו הפוליטית של הכותב). באנגלית נפוצה האמירה ש-military intelligence הוא ביטוי אוקסימורוני; בעברית הביאו לנו את "מלחמת שלום הגליל", וידיד שזכה בזמנו ב"תחרות השירה הצה"לית" טען שמדובר באוקסימורון משולש.
משהו די קרוב לאוקסימורון (אבל אני לא יודע באמת איך לקרוא לו) הוא הדיאלוג המופלא הבא, מתוך תוכנית הטלוויזיה האלמותית "כן, אדוני ראש הממשלה":
"But there are divisions," said Bernard.
"I don"t want to multiply them," I explained.
"Prime Minister, if you multiply divisions you get back to where you started.
(דיס-כלייזמר: כל הסיפורים המסופרים כאן עלולים להיות בסך הכל אגדות אורבניות, ולכלול טעויות בדקדוק, באטימולוגיה ובפרשנות. הם גם עלולים להיות מוכרים, לעוסים ואפילו לא מצחיקים. המציג אינו בלשן ואינו משחק בלשן בטלוויזיה, וכמו-כן אינו כלייזמר)
משעשע ביותר, רונן, ולמעשה חלק ממשחקי הלשון בכלל, שחלקם משיקים לשירה. לא פעם משוררים "משחקים" בין מלים שוות צליל ומגיעים למשהו חדש (שלא פעם ממשמע משהו יסודי ואמיתי בשפה, ששכחנו אותו). אבל הקומדיה של הטעויות – כבודה במקומה, כמובן.
המעבר בין עברית לאנגלית (The memory day for the spaces in the systems of Israel ) פורה במיוחד לבדיחות, מן הסיבה הפשוטה שלמלה עברית אחת יש לרוב כמה הוראות שבאנגלית כל אחת מהן זוכה למלה נפרדת. האנגלית חותכת את העולם לפרוסות דקות יותר (ולכן מדויקת יותר).
משחקי מלים (וגם תשבצי היגיון, אגב. לא פתירתם, אלא כתיבתם) הם מבחינתי סוג של "אימון כושר" – אין בה שום דבר אמיתי ומהותי, אבל הם מחדדים ושומרים את שרירי השפה. ואם נופלים במקרה על משהו אמיתי ומהותי, תמיד אפשר להפוך את המשחק לשיר.
נחמד מאוד מה שכתבת פה, רונן.
הבן שלי, אוהב לעקוב אחרי התפתחות של מילה בכמה שפות, ולפעמים זה מדהים באמת איזה גלגול עוברת מילה בכמה תרבויות במהלך ההיסטוריה.
ואתמול אמרתי לתלמידים שלי שפלשתין באה מהמילה פלישתי והם היו מאוד מופתעים.
הממממ… לפי התיאוריה של עדה, את יכולה לצפות ממנו לגדולות בתחום המתמטיקה…
ולגבי פלסטין והפלישתים, יש לי זיכרון מעורפל שהעניין קצת יותר מסובך מזה, אבל אני לא באמת בטוח שאני זוכר. מה שכן, גם המונח philistine, שפירושו באנגלית "גס, חסר תרבות" , מקורו בפלישתים הקדמונים.
לא קראתי את התיאוריה של עדה אבל הוא באמת טיפוס של פיסיקאי.
מחשבים ופיסיקה זה התחום שלו.
ואת הויכוח על פלשתין אני מכירה, אבל לא שוכנעתי שהכוונה היא לא לפלישתים, כי הבריטים קראו להרבה מקומות בארץ בשמות תנכיים, הם גדלו על התנ"ך והכירו אותו לא פחות מאתנו, כנוצרים טובים.
אגב המילה פנצ"ר, היא גם שיבוש מתק" המנדט.
:))
מצחיק, רונן. ומחכים.
אתה יודע שגם ים סוף הפך לים האדום בגלל נפילתה של e אחת בתרגום מעברית?
Reed sea
Red sea
עכשיו שאתה מספר, נדלקת לי איזו נורה בערפל ואומרת ששמעתי את זה פעם. אבל זה בהחלט שייך לנושא.
אתר משחקים חינם
http://www.games365.co.il/
עם המון משחקי בנות
http://www.games365.co.il/index.php?action=browse&cat=40
משחקי פעולה
http://www.games365.co.il/index.php?action=browse&cat=1
וגם משחקי ספורט מגניבים
http://www.games365.co.il/index.php?action=browse&cat=2
לא יודעת כמה זה לעוס. לא יודעת כמה זה אמיתי. אבל קראתי שכששני אנשים נפגשים הם אומרים: On the third time I"ll scream
אצלנו זה: בפעם השלישית גלידה.
באמריקה ,ישראלים נוהגים לספר שהם מרגישים: ON THE FACE ומי יודע ,אחרי 20 שנה, אולי זה "תופס".
הדברים האלה באמת משעשעים וכיפיים, וחלקם ממש מצחיקים. מזכירים לי בין היתר את הבדיחות (האכזריות) שהיו מספרים על האנגלית של דוד לוי. לאחרונה יש בתקשורת גם פרסומות ברוח זו, שמטרתן לעודד את השומעים ללמוד אנגלית ב"ברליץ".
בקשר לתגובות למעלה:
– הקשר בין מתמטיקה לשפות הוא לא תיאוריה שלי (אם כי אני נוטה להאמין בו).
– אני מכירה מאחד הדיאלקטים הארמיים של תחילת הספירה הנוצרית (בערך) את הביטוי "ימא סימוקא" (=הים האדום, הסמוק). תראה איך זה מתקשר לך לחילוף בין זה ל"ים סוף".
ובכלל: אטימולוגיה עלולה להיות לפעמים מאד לא מדוייקת (והיות שהיא קשורה באופן הדוק לידע של ההיסטוריה, אני לא מרגישה נוח בה), אבל מה שנכון נכון: כיף להתעסק בזה.
עניין הפרסומות של ברליץ הזכיר לי את זה – פרסומת מאוד מצחיקה לברליץ בגרמניה. יש קצת גרמנית בהתחלה, אבל גם מי שלא מכיר את השפה יבין מה מצחיק.
http://www.youtube.com/watch?v=VSdxqIBfEAw
וכפי שציינתי, אטימולוגיה היא אכן עניין שכשאי להיות זהירים בו לפני שבונים תיאוריות לא-מבוססות; אבל כאן אנחנו במטע ויש דיסכלייזמר גדול, אז אפשר קצת להשתעשע.
🙂
אפשר בהחלט להשתעשע – והפרסומת באמת מצחיקה. אולי הם מעסיקים שם בברליץ סניפים של אותו משרד פרסום בכל הארצות? כי הראש של הפרסומת הזאת מאד דומה למה שיש עכשיו בארץ.
רונן, עונג צרוף!
http://www.games24.co.il/
http://eplay.blogsome.com/
http://www.2all.co.il/Web/Sites1/games-here/
בן 10 משחקים:
http://www.xn--10–tpe7am2aff9fua.com/
אוהבים משחקים ברשת? רוצים ללמוד עוד על משחקים ברשת?
http://area.co.il/view.php?siteid=237565
אני ממליצה על אתר משחקים היחיד בארץ שאני ממש אוהבת :
http://games.celebs-il.com