שיר מתוך הספר "סימני נשיכה", שראה אור בקיץ שעבר בהוצאת "הליקון". משום מה בעקבות ההעתקה מוורד, חלק מהמלים מופיעות בפונט גדול יותר מאחרות – התעלמו מכך.
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
לעצמה
מיכל.
"הים, גדול וזר כבית חולים"
(נתן אלתרמן, "שמרי נפשך")
לבן של בית חולים, גדול וזר כשתיקתך.
בִּוְריד זרועֵך נעוץ צינור ההזנה.
אני אחוז בך כמו בחבל מתמשך
לרגע בו שבועת ליבי ניתנה:
"לעד אשמור אותך מציפורי נפשך".
לעד בי תישמר אותה תמונה:
כשבאתי אתמול לחדר
עטיפות כדורים פרפרו על הרצפה.
בחזה חשוף הטלת בי רעדך. וציפורנייך.
שלא אזוז, שלא
אתקשר
לעזרה.
לבן של בית חולים, גדול וזר כנשיקתך.
ולוחשות לאט שפתייך בדממה:
תודה ואין דבר וטוב שזה נגמר.
אבל נפשך שותקת
לעצמה
מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
רונן, זהו אולי השיר שיש בו יותר רוך מכל שיר אחר בספר, מין טון אבוד שהעלית באוב השירה מ"שמרי נפשך" אל חייך שלך. וזה חי בלובן ובשתיקה בהרבה דיבור שמצליח לגעת.
מאד יפה, רונן.
יפהפה רונן. חודר כמו מחט לוריד הלב. בדיוק מתקשר לי לכל נושא פגועי הנפש שאני מתעסקת איתו השבןע בגלל האנתולוגיה והערב שהיה אתמול.
יפה מאוד השיר בכלל וההתכתבות עם אלתרמן בפרט.
חוץ מזה האותיות נבהלו ממך וחזרו לגודל רגיל!
שיר נפלא בעיני.
זה יפה ונוגע ללב ועצוב.
סגנון שונה ממה שהכרתי אצלך עד עכשיו, אבל מאד יפה בעיני.
שיר יפה וקשה, רונן.
הבית הראשון והשלישי מנהלים בינהם דו-שיח חרוז ושקול על ציר הזמן, ובתווך – החולייה המקשרת, הקשה – שוברת את ציר הזמן ואין בה מקום ליופי האצור בחריזה. ולא לאלתרמניות.
מרשים.
רונן, מרעיד את הלב. ומרוב יופי, אין מה לומר, כי הנפש שותקת לעצמה. תודה. תודה.
רונן, אתה נוגע בעוצמה רבה במה היא עעצנ לעצמה חושבת, מרגישה ? זו שאלה שעולה לא מעט נוכח מצבים סופניים. תודה על השיר המרעיד הזה.
תודה לכל המגיבים. משתי סיבות שונות – בגלל לחצי עבודה ומכיוון שהשיר מאוד אישי מבחינתי – אני לא מגיב באופן אישי לכל אחד הפעם. אבל התגובות בהחלט חיממו את הלב.