בננות - בלוגים / / שתי כוסות סבן-אפ
מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

שתי כוסות סבן-אפ

שיר ישן למדי, פורסם בעבר בכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?"

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

שתי כוסות סבן-אפ/ נפלו/ בהינף שמיכה/ נשפכו/  כשבאתי אל גופך/ הרטיבו/ חזיית סטן/ הרטיבו / דובי צעצוע/ הרטיבו רצפה/ כשגמרתי/ גיששתי/ נפלו, לא נשברו/  הרטיבו רצפה//

כל הלילה/ אני ואת/ עירומים/ חבוקים/ מתחבטים/ מתהפכים/ מתחבטים/ מתהפכים/ רבים על השמיכה/ הופכים כיוונים/ אני לשם/ את לכאן/ שמיכה לכאן/ שמיכה לשם/ מתהפכים/ שמיכה נושרת ממיטה/ וקול/ על ריצפה/ רשרוש/ קרקוש/ שתי כוסות/ סבן-אפ//

בבוקר/ שוב שכבנו/ הדלקתי את האור/ הזזתי/ חזייה שלך/ דובי צעצוע/ הרמתי/ שתי כוסות סבן אפ/ ריקות/ אמרתי/ אלוהים/ כמה שהרצפה הזאת דביקה//

29 תגובות

  1. ארוטי, קצוב במקצב סטאקטו-פרסטו. אהבתי את השילוב בין המוסיקליות לבין המלל-סמנטיקה.

  2. דובי צעצוע? גיורא פישר הזכיר לך?
    אהבתי גם אני את הקצב, וגם את הריב על השמיכה.

  3. 🙂
    תזזיתי כדת וכדין, עם תחושה כזאת של "בום טראח", ומצאה חן בעיני הדאגה המוטרדת לשלום הכוסות במשך כל הלילה.
    וזה בטח לא לעניין, אבל אני חייבת לשאול את עצמי: איך זה לא נשברו? עשויות מפלסטיק?

    • להגיד את האמת, אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה באמת. למיטב זכרוני, הכוסות דווקא היו מזכוכית, אבל זכוכית חזקה, והם נפלו מגובה נמוך מאוד (השולחן שליד המיטה היה מאוד נמוך). ואולי בכל זאת זה היה פלסטיק והזיכרון שלי מתעתע.

  4. רונן, הרבה עבר בנהר הסבן-אפ, וגם בחיים, מה?
    תביא גם שירים מתוך "סימני נשיכה" הנפלא?

    • הבאתי כמה בתחילת הדרך ב"בננות", ואז החלטתי להתמקד בעיקר בחומרים ישנים, כדי לבדוק את השפעתם. אבל אני בהחלט אביא עוד כמה מתוך הספר.

  5. יש משהו סליזי בשיר אך יחד עם זאת הוא לא וולגרי.
    לא אשתפך יותר כדי לא להיות דביק
    יופי!
    גיורא

  6. סיגל בן יאיר

    נכון! ישר חשבתי על – פריס (ויני)
    יפה המחווה ומוצלחת.

    • זו לא בדיוק מחווה אלא יותר סוג של התנסות. תמיר היה יחד אתי בכיתת השירה של הליקון, לפני שנים, ויצא לי להיתקל הרבה בטקסטים שלו, הן במהלך עריכה והן אחריה. כשהגיעה המחשבה על הסיטואציה הוז, הרגשתי שמתאים לה "לחן" מהסוג הזה.

  7. זוכרת את השיר הזה. ויש לקוואפיס, כמדומני (שיט, עכשיו אהיה חייבת למצוא את זה) שיר שנקרא סבן-אפ, על בועה מסתלסלת במשקה.

  8. כמה יפה רונן. כמה יפה. סקסי ורומנטי ונפלא ממש בעיני.

  9. כל הלילה? על מי אתה עובד רונן?
    קצת עובדתיות!
    🙂

    • את יודעת, שירה לא צריכה להיות עובדתית….

      פרט לכך מה שקורה "כל הלילה" הוא ההתהפכות, ההתחבטות והמאבק על השמיכה, וכל מי שניסה פעם לישון בזוג במיטת יחיד יודע איך זה. (-:

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר