שיר ישן למדי, פורסם בעבר בכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?"
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
שתי כוסות סבן-אפ/ נפלו/ בהינף שמיכה/ נשפכו/ כשבאתי אל גופך/ הרטיבו/ חזיית סטן/ הרטיבו / דובי צעצוע/ הרטיבו רצפה/ כשגמרתי/ גיששתי/ נפלו, לא נשברו/ הרטיבו רצפה//
כל הלילה/ אני ואת/ עירומים/ חבוקים/ מתחבטים/ מתהפכים/ מתחבטים/ מתהפכים/ רבים על השמיכה/ הופכים כיוונים/ אני לשם/ את לכאן/ שמיכה לכאן/ שמיכה לשם/ מתהפכים/ שמיכה נושרת ממיטה/ וקול/ על ריצפה/ רשרוש/ קרקוש/ שתי כוסות/ סבן-אפ//
בבוקר/ שוב שכבנו/ הדלקתי את האור/ הזזתי/ חזייה שלך/ דובי צעצוע/ הרמתי/ שתי כוסות סבן אפ/ ריקות/ אמרתי/ אלוהים/ כמה שהרצפה הזאת דביקה//
ארוטי, קצוב במקצב סטאקטו-פרסטו. אהבתי את השילוב בין המוסיקליות לבין המלל-סמנטיקה.
תודה!
את ההשראה למבנה, אגב, קיבלתי ממספר שירים של ידידי תמיר להב-רדלמסר, שנכתבו עם סלאשים מסוג זה.
דובי צעצוע? גיורא פישר הזכיר לך?
אהבתי גם אני את הקצב, וגם את הריב על השמיכה.
האמת שלא – פשוט עברתי על שירים ישנים והוא צץ.
איזה כיף לראות את השיר הנפלא הזה שוב ברשת!! למרות שכאמור, אפשר למצוא אותו גם ב"דג-אנונימי?" – האתר עדיין מקוון..
🙂
תזזיתי כדת וכדין, עם תחושה כזאת של "בום טראח", ומצאה חן בעיני הדאגה המוטרדת לשלום הכוסות במשך כל הלילה.
וזה בטח לא לעניין, אבל אני חייבת לשאול את עצמי: איך זה לא נשברו? עשויות מפלסטיק?
להגיד את האמת, אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה באמת. למיטב זכרוני, הכוסות דווקא היו מזכוכית, אבל זכוכית חזקה, והם נפלו מגובה נמוך מאוד (השולחן שליד המיטה היה מאוד נמוך). ואולי בכל זאת זה היה פלסטיק והזיכרון שלי מתעתע.
רונן, הרבה עבר בנהר הסבן-אפ, וגם בחיים, מה?
תביא גם שירים מתוך "סימני נשיכה" הנפלא?
הבאתי כמה בתחילת הדרך ב"בננות", ואז החלטתי להתמקד בעיקר בחומרים ישנים, כדי לבדוק את השפעתם. אבל אני בהחלט אביא עוד כמה מתוך הספר.
יש משהו סליזי בשיר אך יחד עם זאת הוא לא וולגרי.
לא אשתפך יותר כדי לא להיות דביק
יופי!
גיורא
סליזיות, השתפכות ודביקות דווקא הולכות טוב ביחד (והסבן-אפ שנשפך היה דביק במיוחד).
נכון! ישר חשבתי על – פריס (ויני)
יפה המחווה ומוצלחת.
זו לא בדיוק מחווה אלא יותר סוג של התנסות. תמיר היה יחד אתי בכיתת השירה של הליקון, לפני שנים, ויצא לי להיתקל הרבה בטקסטים שלו, הן במהלך עריכה והן אחריה. כשהגיעה המחשבה על הסיטואציה הוז, הרגשתי שמתאים לה "לחן" מהסוג הזה.
זוכרת את השיר הזה. ויש לקוואפיס, כמדומני (שיט, עכשיו אהיה חייבת למצוא את זה) שיר שנקרא סבן-אפ, על בועה מסתלסלת במשקה.
אכן, עכשיו את חייבת למצוא את זה. (-:
רגע לאחר שכתבתי נזכרתי/ כי זה לא קוואפיס זה רוברט פרוסט/ואז הסתבר/זה לא סבן-אפ/ זה: בכוס סיידר/לבסוף משעקפתי את כל/ המיסטיפיקציות שסיפק לי מוחי/מצאתי/
http://www.poetry.org.il/pages/song.asp?sid=45//
נא למחוק פעמיים / בקצה הכתובת.
מקווה שתהנה.
נהניתי, אם כי התגובה שלך הזכירה לי מערכון של כוורת ("הפסנתר הומצא בשנת 1836 בידי יואכים קרשצ"נדו, שרצה לבנות נבל וטעה במידות. הוא גם טעה בתאריך. הפסנתר נבנה למעשה בשנת 1820. ולא בידי מר קרשצ"נדו")
(-:
חה! בדיוק כך. ועדיין היה נדמה לי שנותרה איזו רלוונטיות תלויה על חוט השערה
אכן היתה, בגלל העילוי הרגעי, שזה מתחבר יפה לשיר שלי. אני רק מקווה שזו לא הפסנתר שתלוי על חוט השערה, אחרת כולנו בצרה.
ואגב, יש שם אוצר נפלא באתר הזה
אבל זה בכלל לא פסנתר וכו"
גם אני חשבתי על העילוי.
אכן אתר נחמד, אבל מרסק לי את המוזילה כשאני מנסה להיכנס ישירות. אני מקווה שבאקספלורר זה יעבוד יותר טוב.
כמה יפה רונן. כמה יפה. סקסי ורומנטי ונפלא ממש בעיני.
זה אני חושב מתקשר לדיון שלנו על גופניות, דביקות וארוטיקה (וככל שאני קורא יותר טקסטים שלך אני יותר מזהה את זה).
ללא ספק.
נפלא!
כל הלילה? על מי אתה עובד רונן?
קצת עובדתיות!
🙂
את יודעת, שירה לא צריכה להיות עובדתית….
פרט לכך מה שקורה "כל הלילה" הוא ההתהפכות, ההתחבטות והמאבק על השמיכה, וכל מי שניסה פעם לישון בזוג במיטת יחיד יודע איך זה. (-: