בננות - בלוגים / / סו שוט מי
מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

סו שוט מי

אז תירי בי
תעבירי בי קליע
בהילוך איטי
דרך כל האברים
תערבבי
טיפה מכל אחד מהם
על הקצה
כמו בפלטת צבעים של צייר
שרושם אותי עירום
מקיף את הגוף בשרטוט
של עט-קליע
וכשתסיימי
תפנה המשטרה את הגופה חסרת הערך למזבלה
ולך יישאר
בקצה קליע
צבע אחד מעורבב
שהוא כולי.

23 תגובות

  1. וואו איזה דימוי רונן! ואיזו ציירת…
    ההילוך האיטי עושה פה את הכל.

  2. רונית בר-לביא

    מיוחד מאד,
    מוחשי,
    התיאור הכל כך גופני הזה.

  3. זבל, סו שוט מי!!!!!!!!!

    • I don"t think he"ll bother
      היריה הזאת היא דימוי ארוטי מעז, עם פנים ועם כתובת, מרגיסטר רגשי שכנראה אינך ער/ה לו, או שמפחיד. ההיפוך, ההיחדרות, שכל תכליתה לכאורה אסתיציסטית בלבד מניחה פה את הדובר בדיבור אמיץ של סבילות שמעבר לסבל.

      • השאלה היא האם הפונדמנטליזם האסנציאליסטי שמשתקף מתוך הדינאמיות של האירוטיקה הדיאלקטית שהשיר מציע הולם את המימזיס הפואטי שהכותב רומז לו כשהוא בוחר שלו לחרוז את שורות שלוש, חמש, ותשע. אני גם נוטה לחלוק על הערתך בנוגע לאומץ. כפי שאמר ז"אן לוק גודאר בראיון שערך עימו פייר דה-בגטל לאחר התאבדות בן-דודו: "לא ניתן להתייחס לסטרוקטורות אובייקטיביות כאל אשלייה אסתטית, אלא אם מתעלמים מהבשורה ההומניסטית שמביא עימו האקזיסטנציאליזם הסרטריאני". אומץ, אם כך, הוא פונקציה של יושר. גם אופה ספרדי יכול להגיש בגטים קרים, ודי לחכימא ברמיזא.

        • (וזאת הייתה תגובה לאמיר אור, כמובן)

        • הוי, טרול חביב ויקר, האם תואיל פעם אחת להזדהות כדי שאני אדע מי החליט שלבזבז את זמנו בלעג דווקא בבלוג שלי (ובערך בכל מקום אחר שבו אני קיים ברשת) זו הדרך שבא הוא רוצה לבלות את חייו.

  4. מאוד אוהבת את זה.

  5. יש הגיון, אתה תשאר שלה כי גם אתה מת, לא תוכל לעבור לאחרת.
    להתראות טובה

  6. משה יצחקי

    ההקבלות והניגודים בין קליע-עט ומכחול וההילוך האיטי יוצרים חוויה נפשית וחושית מיוחדת

  7. מפחיד אבל סקסי.

  8. יעל ישראל

    כלבבי.

  9. ענבל כהנסקי

    זה כואב כמה שזה טוב!!

  10. מפתיע (קליע בהילוך איטי)ומעובד היטב וצבעוני מאד!

  11. תודה לכל המגיבים.
    לפעמים מאוד מפתיע אותי מה מצליח ומה לא – השיר הזה נכתב אתמול, בסערת רגשות, ישירות לבלוג (בין השאר בהשראת השוט מהשיר של אמיר). לא ציפיתי לכזאת התלהבות, אבל אני מקבל אותה בשמחה.

  12. יותר מדי טלוויזיית אימה אחרי אחת עשרה בלילה.

  13. "ענת" המרעילה, עכשיו את/ה גילי?

    • אמיר אור, על מה אתה מדבר? למה "ענת" המרעילה?
      אני חושב שאלה שורות לא טובות זה הכל! לאתה יכול להגיב ואני אשמח לקרוא מה דעתך

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר