בננות - בלוגים / / יש לכם רגע?
מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

יש לכם רגע?

 

 

 

 

"רגע אחד שקט בבקשה. אנא. אני/ רוצה לומר דבר מה" (נתן זך)

במלים אלה לכד נתן זך לפני שנים את תשומת לבם של הקוראים, ביקש מהם רגע שקט, רגע של ריכוז מזוקק בשיר וביצירה. היום, אני חושש, אף אחד לא היה נותן לזך להביע אפילו את המחשבה הזו; היו קוטעים אותו אחרי 'רגע אחד שקט' ("איך אפשר לדבר על שקט כשנופלים כאן טילים?") או מקסימום בסוף השורה ("כל העיסוק הזה ב'אני' מיותר לגמרי. הלאה ה'אני' בשירה!"). היו שואלים באיזה כתב עת הוא פרסם, באיזו הפגנה השתתף, ולמה בכלל מגיע לו רגע מזמננו.

בתוך השיח הזה – שיש בו הרבה מלים אבל מעט מאוד דיבור – הייתי רוצה לבקש מכם רגע. אפילו לא רגע של שקט – הרי הכל נעשה היום עם פסקול קבוע של גירויים אחרים – אלא סתם רגע מתשומת לבכם, עבור משהו חדש שהולך וקורם עור וגידים בתוך הקלחת הזו.

בימים הקרובים יעלה מיזם חדש, בעריכת שני חברים בקהילת 'בננות' – ענת אבישר ועבדכם הנאמן.
'זוטא' הוא קצר-עט – כתב-עת אינטרנטי, תמציתי ואיכותי, לטקסטים קצרים של שירה ופרוזה. אנחנו כעת בשלב איסוף החומרים, ונשמח לקבל טקסטים מהחברים בבלוגיה ובכלל.

תודה על הרגע,

רונן

עדכון לעדכון: אלי האינטרנט לא נוטים חסד למיזם החדש, והמייל הראשי שלנו (zuta@bhasofer.org.il) שוב מקרטע. אם נתקלתם בהודעת שגיאה, אנא אל תתייאשו ושילחו שוב מאוחר יותר – או למייל החלופי zuta.bhasofer@gmail.com, שעובד כרגיל.

 
להלן הטקסט במודעה, כדי להקל על הקריאה:

העולם רץ מהר היום, לפעמים מהר מדי. ובתוך כל המילים קשה למצוא קצת שקט. בין הכותרות באתר החדשות לבין המכירות ההולכות ומצטמצמות וערבי הקריאה שמעניינים רק את הכותבים עצמם – נראה שלאף אחד אין זמן לקרוא באמת.

אבל אנחנו יודעים שזה לא נכון. כי המלים יכולות תמיד  לעצור את הזמן, להקפיא את הרגע. כל מה שצריך הוא המלים הנכונות – שלכם ושלכן.

זוטא הוא קצר עט – כתב עת  איכותי וקצר יריעה – שעולה לרשת בעוד שבועיים ומחפש בדיוק את המלים האלה. מדיום אחר, קונספט אחר, דרך אחרת להגיע למי שאין לה יותר מרגע אבל עדיין רוצה ליהנות מטקסט טוב  (אולי שלך?).

שלחו לנו קטעים קצרים (עד 600 מילים:))  של שירה, פרוזה, מסות או ואריאציות – ואנחנו נשמח לפרסם. האתר פועל  במסגרת בית הסופר – בית חם לאמנים ואמנות בירושלים – אבל מיועד לכותבים ולכותבות בכל מקום.
 
זוטא. לא צריך יותר מרגע.

 

 

 

20 תגובות

  1. נשמע קצר-עט כלבבי. מצאה חן בעיני ההקדמה לקול-הקורא, כולל האיזכור המבודח של סוגיית ה"אני".
    בהצלחה!

  2. ברכות על המיזם, רונן.
    המודעה לא קריאה – אולי תוסיף בהקלדה רגילה?

  3. מירי פליישר

    ברכות!

  4. רונן, בהצלחה!, נראה מעניין מאוד.

  5. הצחקת אותי עם התגובות לנתן זך.
    שלחתי לכם.

    • תודה לי, ותודה לכל המגיבים. אם יש לכם חברים שאתם חושבים שעשויים להתעניין, אשמח אם תפנו אותם לעמוד זה או תעבירו את ההודעה.

      (-:

  6. בהצלחה

  7. בהצלחה. להתמכד בקצרים — זה רעיון מצויין.

  8. עכשיו קריא. אעביר הלאה.
    הכל צ"ל בפרסום ראשון (אינטרנטי? בכלל?)

    • אמיר –

      אנחנו מקבלים טקסטים שהתפרסמו בעבר באתרים אישיים ברשת (בלוגים, אתר אישי, במה חדשה) אך לא טקסטים שהתפרסמו בכתבי עת אינטרנטיים אחרים או ראו אור בדפוס. אם יש ספק לגבי פרסום מסוים, כדאי פשוט לפרט ולשאול.

      • רונן,

        1. כדאי לפרט את הדרישות האלה בהודעה וכן את שלדלהלן:

        2. יצירות בעברית, אני מניח (או שמא גם באנגלית?)

        3. האם אתה מעוניין בשירים של 600 מלה ל"קצר-עת"? מניח שאתה מתכוון רק לקטעי פרוזה.

        • הי אמיר,
          כעיקרון, פירוט מדויק של הדרישות יופיע באתר, כשיעלה (תוך מספר שבועות). בהודעה רצינו בעיקר לשלוח 'טיזר'.
          יצירות ניתן לשלוח בעברית או באנגלית, עברית עדיפה.
          ההגבלה של 600 מילה היא כמובן לפרוזה; שירים יתקבלו בכל אורך סביר.

  9. חשבתי שזה היה נשמע לי מוכר מדי. חיפשתי וראה זה פלא:
    "אין אנו יכולים לבקש מכם את אותו רגע של שקט מפורסם, מכיוון שרגע הינו פרק זמן שאינו מוגדר. יתר על כן, בקשה כזאת תהיה מוגזמת בתקופה המתאפיינת בהגדרת זמן קצוב לכל פעולה, בעדיפות לזמן הקצר ביותר. ושקט? הקריאה לשקט תבטל את עצם ייחודו של המרחב הזה, ששקט הוא בוודאי לא אחד ממאפייניו. “דקה” מגישה שירה הנכתבת במרחב המסוכסך הזה, כתיבה המתעצבת על רקע זעקתו של המרחב."

    קירבה מוזרה משהו לא?
    http://www.text.org.il/index.php?book=0714012

    • הי דן,
      הקרבה היא כנראה תוצאה של אבולוציה מקבילה – כפי שכתבתי כבר בבלוג זה, אני מעריך מאוד את אנשי 'דקה' וכנראה שננעלנו על צורת מחשבה דומה.
      השיר של זך הוא באמת נכס צאן ברזל בשירה העברית, ונראה שהגענו אליו, כל אחד מנתיבו… (-:

  10. ענבל כהנסקי

    כאמור בהקשר אחר בבלוגך האחר- just rega !!
    אשלח עוד מעט..

  11. שולמית אפפל

    בהצלחה!

  12. מגניב לגמרי
    זה בכלל לא משנה כמה כאלה יש, תמיד צריך להיות מקום לעוד אחד.

    אשמח לעזור אם צריך עזרה

    ובבל מקרה בהצלחה רבה!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר