בננות - בלוגים / / על-נוזלים (14 מתוך 21)
מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

על-נוזלים (14 מתוך 21)

יחד עם הקלף החדש, תיקון של שתי טעויות נומריות, טעות אחת בספירה (לפני כמה סיפורים) וטעות אחד במספר הקלפים (כי אם התחלתי באפס, יש רק עד 21 ולא 22).
למי שמגיע לכאן בלי הקשר: זוהי סדרה של טקסטים קצרים בפרוזה עפ"י קלפי הארקאנה הגדולה בטארוט. הקטעים כתובים בסגנונות שונים ואין קשר הכרחי ביניהם.

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

על-נוזלים

אלי נשען על הבר.  מאחוריו היו עשרות בקבוקים מלאים משקאות חריפים.  אלי הציץ בשעון.  ארבע עשרים ושלוש.  שעת הסגירה התקרבה באיטיות, ובפאב היו עדיין כמה לקוחות.  הוא נשען על ברז הבירה וניסה להתרחק מהקהל ככל האפשר.

היו לו תרגיל בפיסיקה מודרנית להגיש לפרופסור ברגשטט ביום ראשון בבוקר.  הוא יקום בוודאי רק בשבת בצהריים או אחר-הצהריים, ולא היה לו מושג איך יצליח להתגבר על השאלות בזמן שנותר.  אבל בשבוע שעבר הוא לא עבד בגלל הבוחן במכניקה, והשבוע הוא חייב לעשות משמרת.  ניצה התקרבה אליו וביקשה שיכין B-52 לשולחן 15.  "ומה עם F-15 לשולחן 52?" – הוא שאל אותה, מנסה להפיג את השעמום, אבל היא רק תלתה בו מבט עייף ונעלמה בכיוון המטבח שנסגר כבר בארבע.  אין לה כוח להתחכמויות מספריות.

במטבח עובד גיל, הוא וניצה יוצאים כבר שבועיים, היא סטודנטית לספרות והוא כותב שירים.  מתאימים.  אלי מוזג משקאות לכוס גבוהה, מערבב אותם בעדינות, מערבב לעצמו את המחשבות. 

עולה לו תמונה משבוע שעבר, הרצאה של דוקטור אורח מרוסיה.  על-נוזלים.  מבחינה תיאורטית אפשר ליצור נוזל שיתחמק מתנאי הגרביטצייה ויזנק מכוס אחת לתוך כוס אחרת.  או לערבב שני נוזלים בשדה חשמלי, בלי שיהיו בתוך קונטיינר.  מעין שייקר מגנטי, הוא מחייך, שימושי מאוד לבר-מנים עם תסביך נחיתות.

ניצה לוקחת את הקוקטייל והוא יכול לראות שמשהו הרגיז אותה.  אולי גיל מהמטבח.  אלי קופץ למטבח ושומע מגיל שהוא וניצה נפרדו.  נו ביג דיל, הם פשוט לא מתאימים. 

אלי חוזר לבאר.  הזמן זוחל.  אולי הוא יסגור בחמש, ינקה הכל ויקפיץ את ניצה הביתה.  ליד הדלת שלה הם יתנשקו ואולי הוא יוותר לגמרי על התרגיל ויזמין אותה לצאת מחר בערב.  אלי מחזיק כוס בכל יד ומרגיש את המחשבות שלו נוזלות מתוך כוס אחת לשניה, מתערבבות באוויר.  כל-כך הרבה אפשרויות.

הקלף

 

תגובה אחת

  1. מלאך חבלה יותר מכל דבר אחר.. הרעיון מלא חינניות צינית ולכן מקסים בעיניי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר