הדס מטס
סופרת, עורכת, אישה ואם. לא עושה כלים
|
סודות הרופאים
בחופשת החנוכה ביקור שימלע בן השבע עם אמו אצל רופא עור. שימלע, הנושא בגאון שם חשמונאי תקני, נהנה מן הסמליות שבביקור אצל רופא אור דווקא בעיצומו של חג האורים. ועוד בקופת חולים מכבי.
אימא שלו, לינדה, דווקא לא כל כך שמחה. אמנם בתור מורה היה לה נוח להיתזז עם הילד בחופשת בית הספר ולא
כניסה לפוסט
פורסם ב 28/12/2009 19:30:51
תגובות: 2
|
ירושלים שן זהב
שוב העפלנו לעיר הקודש, לצורך טיפול שיניים רבתי. סטיב אוסטין וזקָנו העבות כבר חיכו לנו שם, עם השוליה יוכבד.
שומעים אייל גולן במהלך הטיפול. זה הקטע שלהם עכשיו, של סטיב ושל יוכבד. אני – לא מפריע לי. ברחובות שלנו שומעים דברים כבדים מזה.
הוא שואל אותי: "מה דעתך על הקבר החם?" (זה
כניסה לפוסט
פורסם ב 18/06/2009 19:33:22
תגובות: 3
|
לידה מחלקה ראשונה
לפני כמה שנים חשתי בהולה, כדרכי בקודש, אל רופא השיניים שלנו סטיב, המכונה בביתנו כמתבקש "סטיב אוסטין". עוד לפני שפתחתי את הפה אמר לי הדוקטור בריש לשונית ובחיוך מסביר פנים שהגיע הזמן להכתיר אותי למלכה. או לפחות את השן שלי.
אמרתי: "בסדר, העיקר שלא יכאב" (לא
כניסה לפוסט
פורסם ב 03/06/2009 18:47:39
תגובות: 4
|
התולשת מבוסטון
לא מפריע לה שמעירים אותה. לא ממש מעירים. היא שוכבת מול הטלוויזיה, רואה חדשות. נחמד. בין החדשות יש איך קוראים לו, אברי גלעד עם איזה אחת. ביום אחר יש מישהו אחר. תאמיני לי, יותר טוב מהחדשות של הערב.
מאמינה.
נו, תוציאי את המכנס. מזמן לא היית פה. ולא לזרוק אותו על הרצפה. יש כיסא מיוחד
כניסה לפוסט
פורסם ב 16/04/2009 17:25:31
תגובות: 7
|
זה סדר זה?
אין מנוס, כמעט שנה עברה, ועדיין לא סיפרתי לכם על הסדר שלנו. סיידר, זותומרת. להבדילו מהסדר של השנה שלפניו. סדר כמו שצריך, כלומר כמו שאנחנו רגילים, עם מתוק בדג ואפור בחרוסת.
לפחות זה מה שהבטיחו לנו.
אחרי שהתגברנו על הפקקים והגענו, השולחן כבר היה ערוך, הנשיקות מוכנות בפתח, וכל אחד
כניסה לפוסט
פורסם ב 31/03/2009 20:25:12
תגובות: 8
|
ברוטב
אז זהו, שהגענו לארוחת חג באחוזת תזזית בלי להתריע מראש שזו ארוחת חג (הם התכוונו לסעוד בהרכב מלא כמו ארוחת יום שיש בצהרים רגילה. לבשתי את בגדי השבת שלי – חליפת מכנסיים שלא יסולאו בפז וז'קט ששווה את משקלו בזהב, בוורוד עשן עם משבצות אה-לה אינספקטור קלוזו.
הריצו מהר את ענתי להביא
כניסה לפוסט
פורסם ב 19/03/2009 21:38:15
תגובות: 6
|
הנה באה הרכבת
ביום חמישי אמר לי שין, האיש שלי: "כדאי לשכוח מהדו-אופנית, אם את לא רוצה לבלות הן את הלילה והן את הבוקר שאחריו בפקקים".
לא ממש אהבתי את הרעיון, בעיקר לאור הזיכרון של יום חמישי הקודם, שבו נאלצתי להיכלא עד היעד בחברה צפופה של חיילים מיוזעים וקרינולינות לחות בשל הפסקת חשמל
כניסה לפוסט
פורסם ב 15/03/2009 04:16:34
תגובות: 16
|
לינדה על פלטפורמה
זוכרים את יפיתי העדינה שרק שותה קפה ויושבת יום שלם בבית קפה על כוס קפה אחת עם סוכרזית''קה? זוכרים את לודמילה, שאוהבת את הכול טובל בשמן ובווליום גבוה? זוכרים את המבחן שהיה לנו לפני שבוע?
נו, בטח שלא. הרי לא סיפרתי לכם עליו. למי יש זמן להתכונן למבחנים כשהרוחות בארץ ובעולם סוערות,
כניסה לפוסט
פורסם ב 28/12/2008 18:14:57
תגובות: 0
|
קפה רומנטי בסערה
מראש לא מאוד ישנתי בשל הרעמים והברקים שהתנפצו בחלון והאקליפטוסים שהתנודדו ברוח.
וכל הזמן חשבתי איך לעזאזל אנהג לעבודה. אני שונאת לנהוג בגשם, לא כל שכן בסערת ברקים.
בשלב מסוים שאלתי אותו מה השעה, אמר לי רבע לחמש.
רבע לחמש? אמרתי לעצמי - אמנם התכוונתי להתעורר בחמש, אבל מה
כניסה לפוסט
פורסם ב 25/12/2008 08:35:41
תגובות: 10
|
מצייעס
פעם בצבא ישבנו וליהגנו, או כמו שקראו לזה במקום ההוא – ''העברנו פלברה''.
אני אמרתי: "עדנה, יש לך יופי של טבעת. תתחדשי. כמה עלתה?"
והיא ענתה לי: "לא עלתה. אבא שלי מצא אותה באוטובוס" (אבא שלה היה נהג בדן).
אמרתי: "איזה כיף לכם. אני כל החיים הולכת עם הראש באדמה, וכלום לא
כניסה לפוסט
פורסם ב 24/11/2008 21:34:58
תגובות: 4
|
|
|
