אל תהיי סופרת עיתונאית במקומון/ משוררת

      הייתם פעם בסדנא לכתיבה יציריתית? תמיד יש שם את אותו המרצה שמספר לכם שכתיבת תסריט היא כמו פתיחת דלת או מעבר דרך חלון, מעבר לחלון יכול להיות כל דבר שתחלמו עליו, כל דבר בעולם ואז הוא מבקש שתדמיינו את החלון שלכם, תקחו את העט ותתחילו לכתוב מה יש מעבר לחלון. מה לעשות, גם אני נפלתי לסדנא כזאת, ...

          "תנו לתרצה, תרצה כותבת יפה", המשפט הזה עושה לי עור ברווז בכל פעם מחדש. בהתחלה, כיתה א', אני זוכרת ששיננתי ולמדתי להכיר את האותיות השונות, אחר כך התאמנתי בהרכבת משפטים אחד אחר השני ואז שהייתי מיומנת דיו פרצה השמועה, תרצה כותבת יפה. השמועה הזו רודפת אחרי עד עצם היום הזה. אני יודעת שאני לא לבד, ...

        העולם הוא מבול של מילים. מילים שנדבקות למילים. משפטים שממשיכים משפטים ומביאים לעולמנו רעיונות, חלומות ודעות. העולם עמוס גם ביוצרים ויוצרות. כל היכרות עם יוצר/ת חדש/ה הוא עולם בפני עצמו. ניתן ללמוד הרבה על חייו של אמן דרך השירים, דרך הנושאים שהוא בוחר להביע, לגעת בהם. אני ככותבת נוהגת לשוטט ברחבי רשת האינטרנט ולקרוא, לתור אחר ...

          סדרת ריאלטי שמציגה 20 ספרים שננטשים בחלון הראווה של חנות סטימצקי בת"א.  הספרים האלה יאלצו לעמוד בתנאי שוק קשים, להתמודד על ליבו של הקורא הישראלי, להלחם על מנת להישאר הספר השורד, הספר שיישאר בראש רשימת רבי המכר במשך 52 ימי הישרדות לא פשוטים יהפוך לרב המכר של המדינה. אתם הולכים להתאהב, אתם הולכים להתמכר, זו ...

פעם בחלום נתקעתי בכניסה לישוב שלי. עמדתי במשך שעות חלום שזה שניות מציאות וחיכיתי שאיזו מכונית תעבור. לא הייתי לבד, בתחנה חיכו איתי איזה ערס פואטי והחברה דוגמנית שלו. הוא נפנף באולר שלו באוויר, חותך ממש באלימות את האוויר ומסתכל לעברי. אני מודה שנלחצתי. פתאום הוא נעצר, הסתכל על השמים והחל לדקלם : "השמיים מלאים עננים, מלאי קורבנות ואני אלוהים ...

      הכותרות חוגגות היום בעיתון מעריב, בעמוד הראשי, שחור על גבי לבן מכריזים בכתב גדול  "צה"ל סגר את קומבינת הקב"ן". קומבינת הקב"ן!!, הידד לצה"ל הנעלה, למיטב המוחות והחוקרים שהחליטו  לסגור את השלטר לכל חולי הנפש, סליחה פגועי הנפש. הלוא זה ידוע לכל שכולנו בריאים וחסונים בגופנו ובנפשנו, כולנו שייכים לגזע עליון ובלתי ניתן לכליה. כולנו דומים ואם אני ...

          בזיכרונותי הוזמנתי לערב שירה של חברה טובה שלי. כל המי ומי הוזמן לאותו ערב שירה. פגשתי שם את שירה קצנלבוגן, את שירה גפן, שירה גבריאלוב, שירה דותן, מלא שירות הוזמנו לערב שירה הזה.  שהגעתי לכניסה עצר אותי הסלקטור ושאל אותי : "איך קוראים לך?". "תרצה" אמרתי. "אז את לא מוזמנת" פסק. "לא, זו ודאי טעות" ...

  בחלומי גרתי בשכנות למבקר ספרות נחשב. החלטתי לבקר אותו כדי שיבקר את הספר שהוצאתי בזמנו. עמדתי מול הדלת וקפאתי במקומי, פתאום צצו כל השאלות הכי מוזרות כמו האם מותר לבקר מבקר בביתו או שרק לו מותר לבקר אנשים אחרים ואם הוא מבקר כל הזמן אנשים אחרים האם הוא אי פעם נמצא בבית?. החלטתי לבדוק, צלצלתי בפעמון ושמעתי במקום צלצול ...

  יש ימים בהם אתם יושבים בבית בפיג'מה, שיער מדובלל ומחכים להשראה. בוהים בטלויזיה, בכוס תה הצמחים שלכם ומחכים להשראה. הולכים וחוזרים, פותחים את הדלת אבל המוזה לא באה. זה כמו לחכות לאליהו הנביא ולדעת שסתם פתחתם את הדלת, הוא לא יבוא, לא יקפוץ לביקור, לא ירים טלפון, לא יפקסס, הוא פשוט לא שם.גם לי יש ימים כאלה, ימים, שבועות, ...

          אני יודעת, זה חצוף, זה פורנוגרפי, קצת נצלני לנצל את הבמה הזו בשביל לחשוף למייקל את הקוביות. אבל הבחור פשוט הורס והחלטתי  לקחת את הסיכון, גם אם יסלקו אותי מהבלוג ולהביא לכם את הפוסט הבא, את החשיפה הבאה. אלו תמונות חדשות של נער הקוביות, עלם החמודות ואני מקוה שתהנו! צפיה מהנה ! ! ועכשיו לאמת ...