בים שבין הפילוסופיה ובין הקולנוע יוצר סרטים
Moi, et le blues de Toi הפעל
קרא עוד »
בים שבין הפילוסופיה ובין הקולנוע
דייט
היא ישבה ודברה איתי סיפרה לי סיפורים של אהבות ואכזבות שיתפה אותי ברגעים מצחיקים וברגעים כואבים היא נתנה לי לחבק אותה היא נתנה לי לנשק אותה לפתע היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי רצינו לצאת לדייט נוסף אולי לסרט או לאיזו הופעה ואז נזכרנו למה התגרשנו
קרא עוד »מפגש
יותר משנתיים התכוננתי למעמד. נלחמתי בכל השדים והמפלצות. אלו שהופיעו מולי. אלו שיילדתי מתוכי. חרב הסמוראי שלי עדיין נוטפת מדם הפחדים שלי. רק מי שחצה תהום יודע שאין לאן ליפול. עם כוכב ראשון של בוקר אני עומד מולה. חשוף. המילים שלי ריקות מתוכן. מתפוגגות בתוך שתיקה. מושיט לה את חרבי השבורה. עוזר לה לנעוץ אותה עמוק בתוכי. למול אותי פעם ...
קרא עוד »סנאףsnuff
אולי המיתוס הגדול ביותר של עולם הפורנוגרפיה הוא סרט הסנאף. ניקולאס קייג’ בשמונה מ”מ יוצא למסע קולנועי הזוי בעקבות יצירה שכזה – נערה נאנסת ונרצחת לעיני עדשת המצלמה. ספק אגדה אורבנית – מעולם לא הוכח שבאמת קיימים סרטים שכאלו, ואם אכן צולמו, אז הרוצח והגופה אכלו את כל הפופקורן לבד. האם באמת אפשר להוכיח את קיומם של הסרטים ללא מציאת ...
קרא עוד »שאלה ששאלתי מזמן
אינני יודע מהן הסיבות שבגללן אני חוקר את הזמן. דבר אחד אני יכול לומר עלייהן בוודאות: הן נעוצות בזמן, וככאלה הן לא מפסיקות להשתנות
קרא עוד »האור השחור הוא האור של הקולנוע (הקדמה)
ילדות ויהדות, שואה ואהבה, מיסטיקה וזכרון הופכים את האור השחור למסה-מסע קולנועי ייחודי מרתק בנוף היצירה המקומי והעולמי. ללא כל פשרה שחר צפנייה הבמאי, מחבר בין מרחבים תלושים בקיום של הישראליות, דוחף את התמונה הקולנועית אל הקצה וגורם לצופה לקרוס אל תוך חוויה אישית של זיכרון וזמן. דרך עימות בלתי מתפשר בין הזיכרון הפרטי ובין הזיכרון הקולקטיבי שחר ...
קרא עוד »לרגל
לכל חבריי בעבר ובהווה, לרגל מחשבות על דוקטורט לרגל מחשבות על תסריט חדש לרגל המציאות הרקובה של רשות השידור לרגל זה שסיימתי עכשיו לעשות כלים, ספונז'ה ופאנלים לרגל זה שמתי שמואלוף לא כותב שירי אהבה ישראלים ואני לא מביים סרטים לרגל צאת סרטו הראשון של חבר יקר – שחר צפנייה האור השחור לרגל מפגשים מרתקים עם אנשים חדשים לרגל זה ...
קרא עוד »בשירות התמונה – עבודת וידאו אישית
זכרונות ילדות, ילדים וגרושין מתגבשים לכדי תמונה-זיכרון לצד מילים של מישל וולבק ירושלים 2009 play
קרא עוד »על הממציאים והחולמים
בית קפה קטן. אני פראנק מעשן את אחת מאותן סיגריות "העיקר שהן שחורות ולא בלונדיניות…" קורץ למלצרית ברונטית בת חצי מגילו. גבר בתחילת שנות החמישים לחייו – הטעות היא ברשומות -, אשר עושרה של משפחתו, ומוצאו האירופאי – הוא גדל באחת מאותן שכונות יוקרה ברובע ה-15שבפריס -, מאפשרים לו לנהל חיים "ללא משימות הישרדות יומיות, כמו קנייתלחם, או ...
קרא עוד »שופר ביום 1183
במקום לשמוע שופר בבית הכנסת הלכתי לשתות קפה שם ליד הסוכה ולא זאת שנבנתה בשביל החג היה מי שתקע בשופר בשביל אותו אחד שיושב ומחכה לנו שנשמע אותו
קרא עוד »