בים שבין הפילוסופיה ובין הקולנוע

לרגל

לכל חבריי בעבר ובהווה,
לרגל מחשבות על דוקטורט
לרגל מחשבות על תסריט חדש
לרגל המציאות הרקובה של רשות השידור
לרגל זה שסיימתי עכשיו לעשות כלים, ספונז'ה ופאנלים
לרגל זה שמתי שמואלוף לא כותב שירי אהבה ישראלים ואני לא מביים סרטים
לרגל צאת סרטו הראשון של חבר יקר – שחר צפנייה האור השחור
לרגל מפגשים מרתקים עם אנשים חדשים
לרגל זה שאני עדיין מאמין באהבה כתנאי קיומי
לרגל זה שיצא לי לחוות כיצד עבר והווה מתכנסים לתוך רגע קסום אחד של נשיקת פרידה…
לרגל זה שיש לי שני ילדים מיוחדים, יפים מקסימים שנותנים את הטעם לכל השטויות שכתבתי למעלה
אני חוזר לחשוב בתמונות ובמילים,
לשתף אתכם בהרפתקאות שלי כ
נוסע סמוי על אונייה של שודדים…

שלכם

ג.א.

8 תגובות

  1. איריס אליה

    לא יודעת אם "יופי" זאת המילה הנכונה, אבל מקווה שכן. בכל מקרה נראה לי ש"יופי" לנו. בהצלחה.

  2. מירי פליישר

    הכל טוב בשרות האמנות אבל הכיף יש לו עדיפות. בהצלחה!

    • נגמרו הבלוגים של הקולנוענים להתחרבש
      בהם?
      או בקולנוענית צחיחה,על מי בדיוק באת לעשות
      פה אוואנטות?

      • כנראה שבאתי לעשות אוונטות על אותם אנשים שחושבים שבאתי לעשות עלייהם אוונטות…

        איש יקר,
        הנסיון שלי הוא בסך הכל לבחון את חיי היומיום שלנו כפי שהם מתקיימים במתח שבין הפילוסופיה ובין הקולנוע…
        אני עוסק בביקרות תרבות בעזרת אמצעים קולנועיים,
        מחפש להבין את בניית הגדר באמצעות הקאט…(לדוגמא)
        אין כאן אוונטות,
        יש כאן הסתכלות אחרת על המרחב התרבותי והעולם כפי שאנחנו עורכים אותו בעזרת מכונות העריכה הקונועיות של הכרה שלנו…

        בכל מקרה
        אשמח אם תמשיך לקפוץ לבקר,
        ביקורת עויינת תמיד תתקבל בברכה כפתח לדיאלוג

        שיהיה לך תחילת שבוע נפלא

        גיא

  3. מחכה לדיווח שוטף מהנוסע הסמוי

  4. חנה טואג

    בכיף
    ברוך השב

  5. חני ליבנה

    מצטרפת בשמחה

© כל הזכויות שמורות לגיא אסל