בים שבין הפילוסופיה ובין הקולנוע יוצר סרטים
ילדות ויהדות,
שואה ואהבה,
מיסטיקה וזכרון
הופכים את האור השחור
למסה-מסע קולנועי ייחודי מרתק
בנוף היצירה המקומי והעולמי.
ללא כל פשרה שחר צפנייה הבמאי,
מחבר בין מרחבים תלושים בקיום של הישראליות, דוחף את התמונה הקולנועית אל הקצה וגורם לצופה לקרוס אל תוך חוויה אישית של זיכרון וזמן.
דרך עימות בלתי מתפשר בין הזיכרון הפרטי ובין הזיכרון הקולקטיבי שחר צפנייה כמו במאי גדול מצליח לענות על השאלה:
מהו קולנוע?
לרגע אחד הרגשתי את אותה הסיבה שבגללה
אני כלכך אוהב לעשות סרטים.
http://www.youtube.com/watch?v=HwN68acY-Go&feature=player_embedded
אבל למה שני פוסטים? יצא לך כפול.
סימן שאין לטעות בו – מה שאין לך מה לומר בפעם אחת אמור פעמיים
סימן שאין לטעות בו – מה שאין לך מה לומר בפעם אחת אמור פעמיים… לצערי צריך גם שלוש, ארבע וחמש…שש ושבע ידרשו למשימה לפעמים גם שמונה ותשע…
ממליץ לך בחום ללכת לצפות בסרט
תהנה
נו,אז מה אתה מבזבז אנרגיות ? לך תצלם סרטים ואת הכתיבה תשאיר לכותבים.
(לפחות חצי מהם הייתי שולח אתך אל הסט)
אה…
למה אני מבזבז אנרגיות?
כי אם את הכתיבה אשאיר רק לאלו אותם אתה מכנה "כותבים", אל לנו להתפלא שדברים ימשיכו לחזור על עצמם… שקועים בתוך עצמם, עם הביקורת של עצמם, בעיקר על עצמם, כותבים את עצמם בכדי שיוכלו לחזור ולהמשיך לקרוא את עצמם על עצמם.
אה,
נחמד שאתה חוזר לבקר ולבקר…
נו,כנראה שהמצב בקולנוע הישראלי הוא כזה,
שנקבל אותך פה בברכה.שב,תתרווח,יש הרבה מקום פנוי בבלוגוספרה.
אתה יכול (כמו בדיבוב הסרטים של פליני)
לכתוב בלה בלה בלה – אנחנו כבר נבין הכל
לבד.
אכן בלוגספרה.
כמו חור שחור, שואבת הכל מכל…
מזמין אותך להכנס ללינק
http://www.wix.com/GuyAssal/GuyVAssal
שם תוכל לצפות בעולם היצירה שלי…
לפני שהקולנוע הפך לפטפוט
הלכנו אליו לחלום
לפני שהקולנוע הפך קרקרנות
אהבנו ללכת כל יום
אבל היום אבל היום חבל היום –
אי אפשר להתרגש מסרט ביו טיוב
אפשר רק להתפחלץ מכל הפאזולינים
בגלל היו טיוב והבלוגים והטוויטר על גודאר
לא הבנו שם דבר
לפני שהקולנוע היה לספרות
הלכנו אליו רק לחלום רק לחלום
לפני שהקולנוע הפך לבלוגאות
אהבנו ללכת כל יום
אבל היום חבל היום אבל היום מה חבל –
אי אפשר להתפעל מקולנוען מול מחשב
לא יוצא לצלם אפילו שוט אחד
במקום מצלמה יש לנו קלד פלט
כי אנטוניוני זפירלי קוראסאוא וגודר
הם היום עבר נסתר
לכתוב קולנוע זה הרבה יותר קל!
אהבתי את הטקסט 🙂
1. הקולנוע מעולם לא היה ספרות למרות שכל אותם אנשים אשר הזכרת ניסו להפוך אותו לכזה. לא סתם בגל החדש הצרפתי הם החליטו שהיצירה הקולנעית שייכת לאיש אחד ה"מחבר" – autor.
2. גודאר שהפך עבורך לעבר נסתר, עד היום חוקר את הקולנוע במילים ובתמונות כאשר עבורו תמונות הוידאו והיוטיוב הם המשך התפתחותי של התחום ולא איזה קלד פלט כמו שכתבת. ממליץ לך לצפות ביצירתו "הסטוריות של הקולנוע".
3. קולנוען שלא יוצא לצלם אפילו שוט אחד הוא לא קולנוען, כך שבטח לא ניתן להתפעל ממנו.
4. איזה מזל יש לי בחיים: שני ילדים, אישה לשעבר, מצלמה, עמדת עריכה וכמה פנסים בכדי להאיר את הרעיונות שלי גם שאני מצלם בחשכה. אוהב מאד לצלם מחול ומוסיקה – מאתגר את חווית המרחב, אבל בעיקר אוהב לצלם סיפורי חיים של אנשים ולבחון דרכם את הקשר שבין הזיכרון והזמן לבין הקולנוע.
5. פעם אהבתי ללכת לקולנוע אדיסון בירושלים, לא נשאר ממנו הרבה.
6. זה תמיד מרגש שמקרינים דברים שיצרתי על מסך גדול.
7. צריך יותר מסכים גדולים, כמו הקתדרלות של ימי הביניים, אנשים הגיעו לשם בכדי לחלום על האלוהים, קטנים הם עמדו בתוך המבנים המפלצתיים. האם אתה מתגעגע לתחושת האפסות שהאשליה הקולנועית כוננה בך? כנראה שגם אני.
תקנתי, תודה
יש קולנוע ישראלי? זה חדש בשבילי. אנא המשך להציגו אולי אשתכנע.
1. לא כתבתי שיש קולנוע ישראלי.
2. דברתי על סרט אחד ספציפי בנוף של יצירה.
אז אין? כי אם אין סביבה אין גם אחד,אלא אם כן הוא רק קצת טוב יותר וזה לא טוב מספיק
1. זה שסרט נעשה במרחב המדיני הישראלי הופך אותו לסרט ישראלי?
2. האם אזרחות של במאי קובעת אזרחות של סרט?
3. אם מדינה תומכת בסרט זה הופך את היצירה לסרט של המדינה?
4. מדוע אנחנו זקוקים למדינה בכדי לאפיין סרט?
5. האם שפת הסרט קובעת?
6. מהו ישראלי?
למה אתה שואל אותנו,הכותבים?
ענה בעצמך,ולא במחשב – במצלמה!
ידיד יקר,
1. אם לא אשאל אתכם "הכותבים" אז את מי אשאל? אני יכול להבין קטגוריה כמו "ספרות עברית" אבל האם אתה באמת יכול לדבר איתי על ספרות ישראלית?
2. כאשר האמנות נותנת תשובות ועונה על שאלות היא נכנסת לתחום התעמולה וחוסר המוסר, אבל זה כבר דיון אחר.
3. עג'מי וכל מה שהוא עורר אחריו בכנסת.
גיא,הסרט הישראלי הטוב ביותר בשוק
הוא לפי שעה מראה "פעילי השלום"
חובטים בחיילי צה"ל באלות בייסבול
ובמטאטאים.קולנוע שמימי ממש – לא צריך
מצמה,תאורה,במאי והשקעות.
המשך ישיר ל"עג'מי".
מעניין לראות מה עשו מ"התגנבות יחידים"
הפקת היוקרה של המדינה…
גיא,תסתכל רגע בחלון התגוהות.
באמת היית רצה להיות חלק מהעניין הזה?
שמע,לא ראיתי הרבה קולנוע ישראלי,
אבל הרצינות והאחריות שם רבה יותר
אתה צודק