ישראל עכשיו בשיר של בורחס משנת 1969

יִשׂרָאֵל, 1969 (חורחה לואיס בורחס)

חָשַׁשְׁתִּי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יַאַרְבוּ

בִּמְתִיקוּת עַרְמוּמִית

הַגַּעְגּוּעִים שֶׁהַגָּלוּיוֹת בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת

אָצְרוּ כְּאוֹצָר מָתֹק

בְּעָרֵי הַכּוֹפֵר, בְּרָבְעֵי  הַיְּהוּדִים,

בְּעַרְבֵי הָעֲרָבָה, בַּחֲלוֹמוֹת,

הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל אֵלֶּה שֶׁנַּפְשָׁם יָצְאָה אֵלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל.

הַאִם הָיִיתָ דָּבָר אַחֵר, יִשְׂרָאֵל, מִלְּבַד אוֹתָם כִּסּוּפִים,

מִלְּבַד אוֹתוֹ רָצוֹן לְהַצִּיל

מִתּוֹךְ צוּרוֹתָיו הַמִּשְׁתַּנּוֹת שֶׁל הַזְּמָן

סִפְרְךָ הָעַתִּיק הַקָּסוּם, שִׁירֵי הֶהָלֵל,

בְּדִידוּתְךָ עִם הָאֵל?

לֹא כָּךְ. הָעַתּיקָה שֶׁבַּמְּדִינוֹת

הִיא גַּם הַצְּעִירה בְּיוֹתֵר.

לֹא פִּתִּית אֶת הַגְּבָרִים בְּגַנִּים,

בְּזָהָב וּבְשִׁמְמוֹנוֹ

אֶלָּא בְּחֻמְרָה, אֲדָמָה אַחֲרוֹנָה.

יִשְׂרָאַל אָמְרָה לָכֶם לְלֹא מִלִּים:

תִּשְׁכַּח מִי הָיִיתָ.

תִּשְׁכַּח אֶת הָאַחֵר שֶׁנָּטַשְׁתָ.

תִּשְׁכַּח מִי הָיִיתָ בַּאֲרָצוֹת

שֶׁנָתְנוּ לְךָ אֶת שְׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם וְהַבֹּקֶר

וַאֲשֶׁר לֹא תִּתֵּן לָהֶן אֶת גֵּעְגּוּעֶיךָ.

תִּשְׁכַּח אֶת לְשׁוֹן אֲבוֹתֶיךָ וְתִלְמַד אֶת לְשׁוֹן גַּן הָעֵדֶן.

תִּהְיֶה יִשְׂרָאל, תִּהְיֶה חַיָּל.

תִּבְנֶה אֶת הַמּוֹלֶדֶת בְּבִצּוֹת. תָּקִים אוֹתָהּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת.

יַעֲבֹד אִתְּךָ אָחִיךָ, שֶפָּנָיו מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתָ.

רַק דָּבָר אֶחָד מַבְטִיחִים לְךָ:

אֶת עֶמְדַּתְךָ בַּקְּרָב.

                                    מספרדית: עקיבא קונונוביץ