בננות - בלוגים / חני שטרנברג / המירוץ לא היה הוגן
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

המירוץ לא היה הוגן

 

 

המירוץ לא היה הוגן. התנאים לא היו זהים. לכל אחד מארבעתנו ניתן מקל אחר ומיקום שונה. הקבוצות האחרות קיבלו תנאים אחרים. בקבוצה שלנו הרץ הראשון נעמד במקום גבוה, הרצה השנייה במקום נמוך, השלישית הוצבה בפיתול, ואני, הרביעית, הוצבתי הרחק, כך שאיש לא ראה אותי, ואני לא ראיתי איש. בנוסף לכך המאמן נעלם, והוראותיו של השופט, שנאמרו בשפה לא מובנת, נשמעו מרמקולים ענקיים שהיו תלויים שלא כדרך הטבע באויר.

משחלף זמן ואיש לא הגיע, התחילו לצוץ בי ספקות שמא טעיתי, והמירוץ  כבר הסתיים, או שעדיין לא התחיל, והוא אמור להתקיים במקום אחר ובמועד אחר. כשהרצה השלישית הגיעה לא הבנתי מיהי. גם היא לא הבינה מי אני, ולכן חלפה על פניי.
 זה, כמובן, היה אסור על פי הכללים, אבל השופט הלא נראה לא אמר כלום. אחר כך צצה בעיייה נוספת, כי איש לא סימן את קו הסיום. באיזשהו שלב, כשהזמן התמשך, פשוט זזתי הצידה.  התיישבתי על אבן.  מעליי נפרשו שמיים כחולים ששייטו בהם עננים לבנים, וחלפה להקת ציפורים. 
לא הבנתי למה לא פרשתי קודם. זה היה יום יפה כל כך. יום שפשוט מטופש לערוך בו מירוץ שליחים.
 
 

 

21 תגובות

  1. נהדר, חני. יפה. גם אני ישבתי בצד. היום היה יפה. מזכיר לי את מאיר אריאל ז"ל – העגלה נוסעת אין עצור… קפצת ממנה היום חלפו שעתיים והנה נשארת מאחור….

  2. כמו חלום בלהות שסופו דווקא טוב, הזדהיתי מאוד!

  3. מורעלים שכמונו, באמת כדאי שנתיישב.
    מאוד אהבתי את ה"מעליי נפרשו שמיים כחולים" וכו" – כאילו צצו שם רק מרגע שהתיישבת.

  4. איריס קובליו

    חלומי וגם יכול להיות לא חלומי. יפה הערבוב

  5. לי זה נראה כמו מין חלום ביעוטים. מין מירוץ "הישרדות" כזה. סוראליסטי וסימבוליסטי מאוד.

    • חני שטרנברג

      "מירוץ הישרדות", יעל, נשמע לי מאוד מתאים, וגם מסביר הרבה. גם "סוריאליסטי וסימבוליסטי" מתאים מאוד – כמו חלום, כמו סיפור. תודה רבה.

  6. אמצתי, חני.

    קולע מאד למצבי.
    :)
    אפשר לנוח ממירוץ החים ולגלות את היופי שבהם. יופי.

    וברוכה הבאה!

  7. היי חני
    המרוץ לא היה הוגן… זה כל כך פשוט לומר, אך קשה לנו להאמין לפעמים שאנחנו יכולים לפרוש… ולהיות מאושר…
    להתראות טובה

    • חני שטרנברג

      היי טובה,
      תודה רבה. לא תמיד פשוט לומר, וגם להאמין שאפשר לפרוש ולפרוש, אבל לפעמים כן. ונראה לי שהכי חשוב לזכור שזה בכלל אפשרי.

  8. והכי חשוב לגלות שבכלל אין מרוץ… (-:

  9. למה לרוץ כשאפשר ללכת ולמה בכלל להתחרות ? הרי בסוף כולם מגיעים
    סיפור עם צבע של קפקא
    יופי סיפור חני

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג