בננות - בלוגים / חני שטרנברג / ה-26 בספטמבר 2010 – החמצה, מפה
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

ה-26 בספטמבר 2010 – החמצה, מפה

 

 

 

אני רוצה לזכור את התאריך הזה ה – 26 בספטמבר 2010.

בתאריך הזה, היום, בשתים עשרה בלילה, אמורה להסתיים הקפאת הבנייה בשטחים. 

מעניינת השעה שנקבעה  - שתים עשר בלילה – כמו בסיפור סינדרלה – השעה שבה הקסם פג.

אלא שלא מדובר באגדת ילדים. מדובר בתהליך שאמור לקבוע את החיים שלנו ושל ילדינו כאן בארץ. על פי התכניות בשלב הזה שני הצדדים – הישראלים  והפלסטינים – היו אמורים לשרטט מפה שתהווה את גבולותיהן של שתי מדינות – ישראלית ופלסטינית – שישכנו בשלום ובבטחה זו לצד זו.

הדבר לא קורה. תירוצים וסיבות יש למכביר בשני הצדדים. לא אכנס אליהם. אומר רק שכמו בזוגיות גם ביחסינו עם שכנינו כל צד יכול להיות אחראי רק על חלקו – לא על חלקו של בן או בת הזוג.  

הבוקר, מרוב תסכול, אחרי שנודע לי שהמתנחלים רוצים להמשיך לבנות בכל מקרה, לקחתי עבודה שהיצגתי בעבר בקרון הספרים – עבודה שבה כתבתי על מפת הארץ שיר אהבה  בשלוש שפות – עברית ערבית ויידיש, וצילמתי אותה על האדמה בגינת ביתי. 

הכנתי את העבודה מתוך התכוונות לשלום פנימי וחיצוני. מתוך תקווה שאולי כפי ששלוש השפות מסוגלות לגור זו בצד זו במפה שלי, יוכלו לגור כך אי פעם גם האנשים הדוברים אותן.

אני עדיין מקווה.  

אני רוצה לזכור את התאריך – ה- 26 בספטמבר 2010 – כתאריך של החמצה בתקווה שלא איאלץ לזכור תאריך של מלחמה שלצערי הרבה יותר קל לזכור.

מי יודע, אולי האמריקאים כמגשרים אקטיביים מתחילים כבר ברגעים אלה לשרטט מפה משלהם – מפה שבלית ברירה תיכפה על שני הצדדים שלא מסוגלים להידבר ולהגיע להסכמות. 

 

DSCF5104
DSCF5105
DSCF5106
DSCF5107
DSCF5120

והנה השיר בעברית במלואו

אני באה אליך

אֲנִי בָּאָה אֵלֶיךָ

כְּמוֹ מַיִם הַבָּאִים אֶל מַיִם.

צָדְקוּ הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁאָמְרוּ

שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּמַעֲשֵׂה אַהֲבָה

בֵּין אֲדָמָה לַשָּׁמַיִם.

רְאֵה אֵיךְ הֶהָרִים מִתְקַמְּרִים, מִתְעַגְּלִים,

אֵיךְ מֵרֹב אַהֲבָה הֵם מַצְמִיחִים עֵצִים

רְאֵה אֵיךְ הַפְּרִי מַבְשִׁיל.

גַּם אֲנַחְנוּ נִבְרֵאנוּ כָּךְ, בְּחֶסֶד:

הָעוֹר שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ אֶלָּא הַכְּסוּת

שֶׁל כָּל הַמְּתִיקוּת הַזֹּאת.

רְאֵה, אֲנִי הוֹפֶכֶת סֻכָּר,

מִתְמוֹסֶסֶת.

לְפָנִים נִזְרַקְתִּי, הִתְעַרְבַּלְתִּי,

נִצְבַּעְתִּי וָרֹד.

נֶאֱסַפְתִּי סְבִיב מַקֵּל דַּק מְאוֹד.

אַחַר כָּךְ רוּחַ פָּרְעָה בִּי,

אֶצְבָּעוֹת מָשְׁכוּ ,

נֶאֱכַלְתִּי עַד כְּלוֹת.

אֲבָל עַכְשָׁו כָּל אֵלֶּה

הֵם זִכָּרוֹן יָשָׁן, רָחוֹק,

כְּשֶׁאֲנִי בָּאָה אֵלֶיךָ

רַעֲנַנָּה, עַתִּיקָה, נִצְחִית

כְּמֵי גֶּשֶׁם.

קֹדֶם נִתַּכְתִּי עַל הַמַּרְצָפוֹת.

עַכְשָׁו אֲנִי מִתְקַדֶּמֶת

לְאַט וּבְשֶׁקֶט

בְּמוֹרַד

הָרְחוֹב.

מתוך עכשיו הזמן לומר אמת עמ' 62

 

 

 

 

10 תגובות

  1. יופי של פוסט.

  2. מירי פליישר

    חני
    שיר נפלא ודברים חשובים את אומרת. תודה שנתת ביטוי לחרדתי במילים כל כך חכמות

  3. זו יצירה מקורית לכתוב אהבה על מפה בשלוש שפות,
    אבל קודם יש לכתוב אותה על מפת הלב, אם לא תחרט שם תחילה , לא תוכל להתקיים ולהתפשט מאחד לאחד ומעם לעם.
    אהבתי את השיר
    מים הם חסד ,וכשבאים אל האחר כמו מים אל מים בחסד יש סיכוי למשהו
    אהבתי את תיאור גילגולי הדוברת בשיר, חני,
    מועדים לשמחה

    • חני שטרנברג

      חנה יקרה, תודה רבה. מפת הלב את אומרת. כמה נכון, אבל השפה עצמה גם פותחת לבבות. שפה היא יצירה ותרבות והיא מעלה רגשות. חשתי בזה כאשר השירים הוקראו בשלוש שפות – לשפה עצמה יש השפעה, משמעות. מועדים לשמחה והרבה טוב.

  4. היי חני
    שילוב מענין בן השיר לחיים.
    וכנו החיים שמלאי החמצות אך גם שינויים מפתעים
    אני מקווה לטוב
    להתראות
    וחג שמח
    טובה

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, טובה. טוב שהזכרת את השינויים המפתיעים האפשריים. מקווה לטוב גם אני, וחג שמח גם לך.

  5. יופי של פוסט על כל המרכיבים, השיר והעבודה. חרדה גדולה בלב. מה יהיה? לא יודעת גם אם כפיה מצד שלישי תעזור. וכמו שאמרת וכמו המשפט הידוע יש שניים לטנגו.

    • חני שטרנברג

      תודה רבה , לוסי, על התגובה. כן. חרדה, תחושה של מבוי סתום, ושדווקא אנחנו גורמים לו עם המשך הבנייה. אי אפשר להשיג הסכם בלי לוותר, וגם אני לא יודעת אם כפייה אמריקאית אפשרית בכלל ויכולה לעזור. כרגע זה נראה לי המוצא היחיד האפשרי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג