במיצב* בדרך להוצאת הספרים המוצג בימים אלה בקרון הספרים בטבעון אני מציגה בין השאר כמה משיריי שתורגמו ליידיש ולערבית כתובים על חפצים                                       Y.E.onDOMReady(show_notes_initially); למעלה אבי פן, מבעלי הקרון, ולמטה מימין השידה עליה כתבתי את השיר "אבי" בתרגום ליידיש      חלק מהשירים המתורגמים כתבתי בתוך "ספרים" מיוחדים שהכנתי כמו, למשל, הספר הזה:   אני מציגה גם שירים חדשים. אחד מהם נראה לי מתאים לחג החירות ...

מה שנדרש כאן עכשיו זה שקט עכשיו. שתיקה. חוסר תגובה. מה שצריך כאן עכשיו זה להחזיר הכל כמה שיותר מהר לסדר הקודם, הישן, לכן כפי שהסברנו לעיל יש לשמור על שקט עכשיו. שתיקה. חוסר תגובה. כי הרי להכחיש אי אפשר, אבל גם להודות לא כדאי. עלולות להיות כאן תביעות כספיות וזה הרי הדבר היחיד, שבאמת מסוכן. אם יפגעו בכיס שלנו, ...

      שָׁלוֹם, שְׁמִי יוֹסֵף. אֶל אַחַי אֲנִי מִתְוַדַּעַת. אֶל אַחַי שֶׁקִּנְּאוּ, שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתִי לְבוֹר רֵיק, שֶׁהֵסִירוּ מֵעָלַי אֶת כֻּתָּנְתִּי הַיָּפָה וְטָבְלוּ אוֹתָהּ בְּדַם חַיָּה שֶׁרָצְחוּ. אֶל אַחַי שֶׁשִּׁקְּרוּ, שֶׁסִּפְּרוּ לְאָבִי עַל מוֹתִי. עַכְשָו,  כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת: "שָׁלוֹם רְאוּבֵן, שָׁלוֹם שִׁמְעוֹן, שָׁלוֹם יְהוּדָה" פָּנַי שׁוּב בְּהִירוֹת וּשְׁקֵטוֹת אַחֲרֵי שֶׁקֹּדֶם בָּכִיתִי לְבַדִּי בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ.   — מתוך "עכשיו הזמן לומר אמת", ...

אמש העליתי פעמיים את השיר "אדם הוא תבנית נוף" והורדתי. הרגיש לי לא נכון. כבד מידי עבור הבלוג. שוב ושוב אני מוצאת את עצמי מתלבטת בשאלה מה נכון להעלות בבלוג  ואיך. בלוג שונה מספר. בספר השירים מאזנים זה את זה, משפיעים זה על זה,  ונוצר מכלול. בבלוג השיר עומד בגפו,   ולפעמים הוא מרגיש כבד מידי. כך חשתי אתמול. לכן אני מוסיפה לו הבוקר שניים שיארחו ...

    מה עושה משוררת? מְבַקַּעַת שׁוּב וָשׁוּב  אֶת הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה הָעוֹטֶפֶת אֶת הַמְּחִלָּה,  שֶׁבָּהּ מִתְחַבֵּא  הַחֹלֶד הָעִוֵּר.   כִּי הַחֹלֶד, לַמְרוֹת עִוְרוֹנוֹ, זוֹכֵר. נוֹצֵר בִּמְחִלּוֹתָיו אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו מִיְּמֵי הֱיוֹתוֹ סוּס.   חוֹתֵר אֲלֵיהֶם שׁוּב וָשׁוּב  בַּחֹשֶׁךְ כְּמוֹ יוֹסֵף . הברונית מינכהויזן בְּכֹחַ הַמִּלִּים  אֲנִי מוֹשֶׁכֶת אֶת עַצְמִי מֵהַבִּצָּה שֶׁבָּהּ טָבַעְתִּי בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הַבַּיְתָה. אַךְ אַל דְּאָגָה,  כִּי אִתִּי  נִמְשָׁךְ וְעוֹלֶה ...

    ביום חמישי, ב- 19.3 בשעה 20.00,  יתקיים ערב לרגל יום האישה הבינלאומי בזכרון יעקב – היישוב שלי. את הערב שייערך במועדון ויצ"ו מארגן פורום נשים מקומי, והוא מיועד לנשים מהיישוב.   הוזמנתי לקרוא בערב משיריי, ועדיין לא החלטתי סופית אלו שירים אקרא. קריאה מחודשת בשירים שקראתי לא מזמן ב"ערב הציפורים" בירושליים גרמה לי לחוש שרובם יוכלו להתאים. השיר הראשון שקראתי היה:  להקת חסידות להקת חסידות ארוכה חולפת ...

יש שאדם מאבד את ביתו ויוצא לנדודים על פני גופו והדרך מתארכת לו ומסתבכת. באיזור החזה הוא תועה בתוך יער ובקושי מצליח לראות את השמש בין העצים ולעת ערב הוא מוצא מנוחה זמנית בבית השחי.  וכשהוא נרדם, מקופל כגור חתולים עזוב, עיניו כבות כמו אורות של עיר רחוקה מאוד, מנצנצת. מתוך ספרי "שירי מעבר". ספריית פועלים, 1999.

שיר זן                                      היום אקרא לאט לאט בספר השירים של ריוקן, שקניתי אתמול בהזדמנות, כמי שלוגמת יין משובח, עתיק.   חיי עומדים בפני שינוי : עלים יבשים שאין לי בהם עוד צורך נושרים. — כתבתי את השיר בעקבות הספר הנפלא "כותונת אחת, קערה אחת: שירת הזן של ריוקן" שתרגמה לעברית גבריאלה אלישע.  כאן אפשר לקרוא שירים מתוך הספר בבלוג של ...

         בהלווייה הצבאית של ניר     בהר הרצל    נדמה היה לי לרגע    שהכל אשלייה.    קשה להסביר –     המוות הזה,     החיים האלה.    פתאום, כשהחברים שלו שרו לו    "הנר שלך, ניר, עדיין בוער"    מתוך "בלוז כנעני",  שיר שאהב,      הקולות ריחפו בחלל אינסופי,    והחלל בלע גם אותי,    והמרחק ביני לבין ניר ...

     מוקדש לכל האמהות שדואגות לבניהם החיילים ולחיילים. מי ייתן ויחזרו במהרה בשלום.    השנה לא בנינו סוכה, כי הילדים כבר גדולים. השנה לא בנינו סוכה, כי אנו עצמנו הפכנו סוכה נופלת, מועדת, סוחבת את עצמה בקושי מכאן לשם ובחזרה.   השנה, כשבני מתקרב לגיל הגיוס, אני מתפללת: עננים, הימחקו, היעלמו! הפסיקו לצייר במוחי אסונות! עשו שיישארו לעת ערב רק שמי ...