סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
איש של חמש. אורחת בבלוג – גל קוסטריצה. שעת סיפור 1
איש של חמש. אורחת שלי בבלוג שלי באן-אר-ג'י, הסופרת והעורכת גל קוסטריצה
הי רני,
ספור עם רטט טראגי.משהו מוליך אל התפוררות היחסים,שאינו בר שליטה. אורבני זה נכון, המון גרויים ומעט אחיזה.החזור המוקדם כבר סימן את הבאות.אולי פספוסים בתחומים כמו:הדדיות ,הקשבה, הדברות ,תכני על…הצליחה להמחיש באפן משכנע, סוג של קשר שלא נושא את עצמו.
רן יגיל סופר ועורך
יוזמה נפלאה, אקרא בלילה שלי.
איריס, תודה לך. כדאי. סיפור יפה של גל. רני
סיפור רגיש, רני, תודה על המחווה לכשרונות חדשים חלקו הראשון סוחף ומרגש וחלקו השני נעשה דברני לטעמי
אבל שורה תחתונה סיפור יפה ויש בו כשרון
חנה, תודה לך. הגבתי כמובן בפוסט עצמו. רני
לאן נעלמה גל? פנתה אלי לפני כמה חודשים בבקשה לפתוח בלוג, נעניתי בשמחה, והיא נעלמה.
יעל,
לא נעלמתי; לכבוד הוא לי, ולכן אני מתארגנת ברצינות רבה ומכינה חומרי פרוזה ראויים. יידרש לי זמן מה. איטית אבל יסודית ומתמידה.
נשתמע לבטח.
תודה,
גל
הי רני,
ספור עם רטט טראגי.משהו מוליך אל התפוררות היחסים,שאינו בר שליטה. אורבני זה נכון, המון גרויים ומעט אחיזה.החזור המוקדם כבר סימן את הבאות.אולי פספוסים בתחומים כמו:הדדיות ,הקשבה, הדברות ,תכני על…הצליחה להמחיש באפן משכנע, סוג של קשר שלא נושא את עצמו.
קראתי.באמת סיפור רגיש.
החלק השני באמת קצת יותר חלש ומוריד את האפקט