אוקיינוס הקברניט

        אני יושבת כעת בביתי. גשם עז ניתך בחלון. אצבעות ידיי קפואות, כמעט שאיני יכולה להקליד את המלים האלו.  כל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו כרגע, הוא שבמקום לא  רחוק מכאן אך קר הרבה יותר נמצא גלעד שליט, אשר דבר  לא עשיתי כדי לנסות להשיבו.  בכל פעם ששמו עולה אני משפילה את ראשי בעצב ושבה אל  ענייני. לכן אני יושבת כעת מלאה בושה, מדפדפת בין דפי  האינטרנט ומגלה שפע ...

                                                         לאילן ברקוביץ" הַתִקשוֹר יָדַי בְּשַלוֹם? לַמְרוֹת שכּוֹחִי מְאוּמַץ לַאֵש   מִתוֹך סוֹד אֳשָכְנֵע לְבַנָה  לָתֵת לְךָ מכּוֹח שֶמֶש   כַּעֶת, תִּקְשוֹר יָדַי בְּשַלוֹם? בּבְאֵר השֶפַע אָלַוֶה שִירַת עֶרש לְקרְבֶּרוֹס  רְעַמָת נְחָשַיו תִקְרוֹס בָּחַמְסִין בַּלוּטות אַרְסוֹ תּוֹסְסוֹת תַּחַת קַרְדוֹמֵי הָחוֹמֶץ- הָמַר יִיתַלֵש זְנַבו וְיִכַרֶת עוקֵץ פִּרְיוֹ הָעָקַר   עַכְשַיו, תִּקְשוֹר יָדַי בּשָלוֹם? תְּבוּנִיות הֲשִיר הִיא תְּבוּנִיוּת הָחַיים ...

      צלצול הטלפון נשמע כקול המלאך הגואל, זה היה פיליפ, מחוגי השעון הזדקפו אל עבר  השעה תשע ושלושים. "לילה טוב" הוא אמר לה בקול קר של נימוס אירופאי, "ליל אמש  היה נפלא". בערב יום השואה הם התעלסו לראשונה. יהודיה ישראלית וגרמני נוצרי. שישים שנה  לאחר הזוועות, אמר לה שהוא חש אשמה על פשעי אבותיו. הם נסעו באוטובוס למרכז  ...

       "את כלבה!!" "אני כלבה?"  "כן, את כלבה! תני לי כרטיס עם הנחה." "לכי להזדיין" צעק מישהו מסוף התור "לכי להזדיין. בשביל שקל וחצי את  מתווכחת? בואי אני אתן לך שקל וחצי." "לך תזדיין"  "לכי את להזדיין" "טוב, אני הולכת להזדיין. יחסי מין מלאים." "איפה גדלת י"פוסטמה?" "בתחת אני הולכת להזדיין" צעקה כשעלתה במדרגות הנעות אל  הרציף "בתחת, בתחת!!" "זו הרכבת לתל ...

       אישה שוכבת בחדר האורחים על מזרן מחופה בסדין ארגמן. בחדר השני משתרעים  שניים, איש ואישה, גופו הארוך מכנס וקופל אל ביטנו את גבה. היא בגופו נאבדת. היא  שמחה וצוחקת והוא מנשף ומפטפט באוזנה. המקרר מצפצף וחורק, בונה מחיצה בין  האישה המתמתחת בסלון, לביניהם. קולם דוהה מאחורי מחיצת ציוצי המקרר, עד  שקט בוער לוכד בעומקו נשימות מוכרות, מלמלמות דיבור ...

העוֹלם הוא מָעְיָן כָּחוֹל בְּקרְקעית עַפְעפַּיו אֵשְכָּב בִּשְחוֹר אִישוֹנו לא ארָדֵם לְעוֹלָם כּכְלִי מעבר לְרוּחוֹתיו, בְּהעָדר האוֹר כָּל הלילה אהובִי מקָרֵב יָדוֹ מִחוּץ לָעוֹלם הזֶה, כְּתוֹנתו הכְּחוּלָה מִתְמָזֶגֶת בּמְנוּחָת הגוּף, גם הקיץ בּחוץ בִּשְמִיכָה מִתְכָּסֶה כּכְלִי מָעָבָר לְרוחותַיו, גּוּפִי לְקוֹלוׁמוּשְאָל כָּל הלילה אהובִי הֵכְרחִי עד אֵימָה וְאָיוֹם בְּהֵכְרַח.