אוקיינוס הקברניט
אישה שוכבת בחדר האורחים על מזרן מחופה בסדין ארגמן. בחדר השני משתרעים
שניים, איש ואישה, גופו הארוך מכנס וקופל אל ביטנו את גבה. היא בגופו נאבדת. היא
שמחה וצוחקת והוא מנשף ומפטפט באוזנה. המקרר מצפצף וחורק, בונה מחיצה בין
האישה המתמתחת בסלון, לביניהם. קולם דוהה מאחורי מחיצת ציוצי המקרר, עד
שקט בוער לוכד בעומקו נשימות מוכרות, מלמלמות דיבור שגרתי שבטרם תרדמה.
מבחוץ נושבת הרוח ומחדירה לטרקלין את בשורת החורף וקול אנשים מתקרב מן
הרחוב, אך בדירה הקטנה דממה. האישה שוקטת בטרקלין מעל לסדין הסמוק. הם לא
סגרו את הדלת. על שולחן הזכוכית נותרו הכוסות מרוקנות מתה ומויסקי. האישה
מוטלת מעולפת תחתן. צחנת ריקבון בדלי הסיגריות שנותרו במאפרה חונקת את האוויר
הצונן, מישהו צועק ברחוב: "תהיי רצינית ותפסיקי לחלום".
האיש הגבוה חושק באישה השוכבת בסלון אך כעת מתאזן במיטתו ואודק אל ביטנו
את האישה הנמוכה. לאישה הכורעת בסלון יש בטן כמוסה של ראשית הריון. הם לא
נרדמו עדיין. הוא מכרסם ומנקר בצווארה. לאישה הדוממת בחדר האורחים שעון מקתק
על פרק ידה ומחוגיו מכרסמים בשארית הלילה כפרפר צהוב שמרפרף סביב מנורת
הקריאה. הם העניקו לה בגדים להחלפה, שתנום בנינוחות. שקט. רק רחש המקרר
ונגיסות העש בקיר. המקרר ריק ממזון. שדיה האיתנים נושעים מחזייתה ופטמותיה
המתנשמות מזדקפות לקראת החופש."את תמיד מוזמנת לכאן", אמרו לה ומבע
אימהי זרח בעיני האישה הנמוכה. "את תהיי אימא נהדרת" היא אמרה לה וקראה אל
האיש הגבוה לבוא אליה בטרם תיכנס למיטה. הוא השתהה מעט בסלון.
חגית, מגרה אבל לא פתור – מה בעצם קורה פה?
הלכתי אתך בעונג ובמתח עד סוף הקטע ונותרתי לא מסופק 🙂
איזה סוף היה מספק אותך? אולי כדאי שתעלה אותו בכתב. כך זה עם סופים פתוחים. יש מקום ליצירה נוספת והפקה פרטית.
לא חיפשתי סוף אלא הקְשר. הכל קולח ומסופר ביד אמן, אבל מה הסיפור שלהם? היא סתם מתארחת אצלם? טריו? אחותה? אם פונדקאית? השד של הסקרנות יודע… ולא מגלה.
נשמע לי כמו קטע ממשהו מקיף יותר, אבל כנראה טעיתי.
אמיר אני מבינה אותך.
הי חגית, יש לי קצת פלונטר בהבנה אבל אולי זה בגלל שאני עייפה, בכל מקרה ארשום לך מה הבנתי ומה לא הסתדר לי. באמת בגלל משפט האמא הטובה הסקתי שאחת משתי הנשים היא הפונדקאית. מכיוון שהדלת פתוחה והאישה שבסלון שתויה אני מניחה שהיא האישה העקרה שמצד אחד רוצה לשמוע הכל ומצד שני שיכרה עצמה מעצם הקושי שבידיעה שבעלה יצטרך לשכב עם אישה אחרת בשביל שיהיו להם ילדים. עם זה שהם נהנו שם בחדר דווקא אין לי בעיה אולם דווקא המשפט :את תהיי אמא נהדרת בלבל אותי, כבר לא הבנתי מי תהיה אמא ומי מוזמנת לבוא להתארח בסלון? אז זו שבסלון היא הפונדקאית? ואם כן אז מה פתאום היא שיכורה? בקיצור אולי בכלל פיספסתי ואין כאן פונדקאות ואולי יש ופיססתי משהו בדמויות. בכל מקרה אקרא שוב מחר. הסיפור מצא חן בעיניי ואי ההבנה שגורם להעמקת מחשבה, גם כן.
מדהים
ההקשר אסוציאטיב – אם פונדקאית
כתיבה מעולה
טימה תודה, באמת שההקשר אסוציאטיבי וכלל לא מכוון. כנראה שזה מה שקורה שמציבים דמויות ניטרליות ללא תפקיד מוגדר, הכל פתוח לפרשנויות.