גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

פרידה

 

 

 

 

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:"Times New Roman";
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

פרידה

אֵין טִפְּשִׁי יוֹתֵר מִלְּנַסּוֹת וּלְהַדֵּק בַּחֲזָרָה

שֵׂעָר לְשֵׂעָר

גַּבָּה לְגַבָּה

שָׂפָה לְשָׂפָה

יְרֵכַיִם לִירֵכַיִם

אוֹ קַרְסֻלַּיִם לְקַרְסֻלַּיִם

נָכוֹן הוּא לִטֹּל סַכִּין יַפָּנִית וְלַחְתֹּךְ בִּזְרִיזוּת וּלְלֹא מוֹרָא

וְלֹא לְהָנִיחַ לְתוֹפֶרֶת הַחֲלוֹמוֹת

לְהִתְפַּתּוֹת לְהַטְלִיא מֵחָדָשׁ

אֶת הַזַּיִן עִם הָעֶרְוָה

אוֹ לְחַזֵּק לֵב אֶל לֵב בְּלוּלָאָה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

34 תגובות

  1. חנוך גיסר

    הכי הכי פגישה!
    הכי הכי פרידה!

  2. אלה לא שירים אלא חיקויים זולים בלי מעוף או כישרון

    • שיר כזה על פרידה מבטא באירוניה חריפה מאוד את כאב הניתוק. השורה
      "נכון הוא ליטול סכין יפנית ולחתוך בזריזות וללא מורא" מבטאת את כל הפחד הזה שיש לכותבת.
      יש בשיר רתמוס קורע , החזרות והקצב מעניקות לשיר תיאטרליות, כמה קשה להיפרד כותבת דפנה…
      שיר יפה בעיניי , חותך …
      שושנה

  3. היי דפנה
    הדימויים מאוד מדויקים, אולי לא הייתי קוראת לשיר פרדה, אולי לחזק לולאה ולוואה
    להתראות טובה

  4. יוסף עוזר

    משוררת מנוסה והמבוכה רבה.
    האם יש לקוראים קריטריונים לשיפוט???

    "דימויים מדוייקים"…?!

    אירוניה???

    גם אם אומרים למישהו: "השולחן דומה לשכל שלך…" זוהי אירוניה. אבל זוהי אינה שירה.
    היא ביטוי ברמת תחכום אפסי.

    חבל על דאבדין ומשתכחין.

    • דפנה שחורי

      יוסף

      מי שמכיר אותי מעט יודע שאני אדם שפתוח לביקורת ואפילו צמא לה, אך כאן וגם בפוסטים קודמים שלי אני חשה בנימת הכתיבה תוקפנות, עד כדי השתלחות ממש.ותקן אותי אם אני טועה.

      ביקורת אפשר לומר בכל מיני צורות והדרך שבה אתה בוחר להגיב היא אגרסיבית מידי לטעמי.
      אשמח לתגובתך

      • יוסף עוזר

        אני קודם מתנצל. אני יכול להיות נוקב אבל ההתייחסות שלי היא לטקסט וכלפיו אני נוקב. לא לאדם כמובן. ולכן אני מתנצל שוב.

        רציתי לפרט כאן מה מסתבר לי מפעילותי הקצרה בבלוג ואני מוותר.

  5. הסוף מעט בוטה אבל הנימה ברורה.

  6. סיגל בן יאיר

    יפה יפה דפנה (לא היו בבוקר שני שירים או שאני טועה?) אני חושבת שחמש השורות האחרונות חזקות במיוחד ואכזריות מאוד, וזה, שמתי לב, מאפיין את כתיבתך הרכות מול האכזריות כמו בשירי החולדות למשל. לאור כל זה הייתי מחליפה את המילה חלומות שמרככת את הסכין, הטלאי, הזין והערווה וכמובן הלולאה (כמובן שהלולאה הזו יכולה להיות גם לולאת חבל תליה).

    כמו כן מגעילה אותי במיוחד התגובה המכוערת המביכה המרושעת והקטנונית של ההוא שם למעלה. לא ראוי למענה.

    • דפנה שחורי]לסיגל]

      כן היו שניים, אבל התחרטתי והחלטתי להפריד אותם. אפרסם כל אחד בנפרד.

      לגבי המילים חלומות ולולאה: לא הבנתי למה כוונתך ב"הייתי מחליפה"?

      תודה על התגובה. ולגבי ההוא שם למעלה מה לעשות "עלה על הכתפיים"

      • סיגל בן יאיר

        התכוונתי שחלומות היא מילה מרככת. לא יודעת מה תופרת התופרת אבל הייתי כותבת משהו אחר במקום חלומות. ואת הלולאה המצוינת, כמובן וכמובן להשאיר (התכוונתי רק לחלומות).שיר מעולה כבר אמרתי?

        וכן ההוא..חח, תפס תחת, הזקנקן.

  7. סדרת השירים שלך על העכברושים, שעומדים להופיע בתוך קובץ השירים "גולדפיש", נוסף עליהם השיר הזה, ועוד אחרים, באים ממקום מאוד אמיתי. כל זה בשילוב עם כישרון כתיבה לא רע בכלל, יוצרים שירים חזקים ואמתיים, ללא כחל ושרק.

  8. יפה מאוד השיר הזה, חזק.

  9. סבינה מסג

    דפנה, קשה לי עם קיצוניות ואלימות כזו. אבל השורה האחרונה מהדהדת קוקרטיות ואמת:
    לחזק לב אל לב בלולאה

  10. דפנה

    סליחה על השאלה הישראלית: מי זה האיש שעליו את בוכה וכותבת כל כך הרבה? תגידי הוא שווה את זה? את כל מנות הדם שאת מזריקה לו? או במילים אחרות דפנה:
    האם הוא לפחות מעריך את זה? נראה לי שכדאי לו כי את משוררת מדהימה!!!

  11. דפנה, שיר חזק וקשה. יצרת קרבה נפלאה בין הערווה ללב.

  12. ענית מאוד יפה לדתי שמבקר בגסות את שירייך. אני חושבת שהגישה החזותית והחדות בתיאורייך גורמות לו תחושות של אי נוחות ואף בהלה מכיוון שהוא אינו מעיז להתמודד עם רגשות עזים וכביכול אפלים. אף אחד אינו אוהב להיזכר שהוא פחדן.

  13. יעל ישראל

    חזק מאוד. מאוד מזדהה. אבל מפתה לעשות את זה, נכון? להטליא זין לערווה.רבות חשקתי בזה.

השאר תגובה ל טובה גרטנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי