בננות - בלוגים / דפנה שחורי / על 'חדר לשניים'-מדור שירה ב'ישראל היום'
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

על 'חדר לשניים'-מדור שירה ב'ישראל היום'

על ספת הפסיכולוגית
על 'חדר לשניים' מאת תמיר להב-רדלמסר, הוצאת חרגול עם עובד , 2010, 64 עמ'
דפנה שחורי
 
משני צידי כריכת 'חדר לשניים' מצולם זר פרחים באגרטל שחציו נבול וחציו פורח. מי שאחראי לכריכה המעניינת הוא להב- דרלמסר עצמו, מעצב וצלם שזהו ספר שיריו השישי. כמו ספריו הקודמים, גם קובץ זה הוא אוטוביוגרפי שמזמין את הקוראים להיכנס פנימה אל המרחב האינטימי של המשורר. צוהר אחר צוהר נפתחים אל מחוזותיו הפרטיים, פיסיים ונפשיים, ומתגלים פרטים רבים על חייו. ילדותו, נעוריו, יחסיו עם הוריו, בנו, היכן שירת בצבא, איפה הוא גר או כמה תרופות ליום הוא נוטל.
אך עיקר הספר סב סביב הטיפול הפסיכולוגי הממושך שעבר ל. ר בקליניקה שאליה היה מגיע "פעם בשבוע, במשך חמישים דקות בדיוק".  והוא משתף את הקוראים בתחושות שחווה במהלך הטיפול, ביחסו הדואלי לפסיכולוגית שלו עד ובהכרעה (שבאה בעקבות תחושות של תסכול כמו העובדה ש "עוד הוא שופע, היא הסתירה פיהוק") שלא לבוא לקליניקה עוד לעולם.
ל. ר, מתיך, בדרך חדשנית, שירה עם פרוזה, קונקרטי עם אוניברסאלי שמתלכדים לכדי תצריף שירי מרתק. גם אופן הגשת השירים מעניינת: הם ממוקמים במרכז הדף, לא מנוקדים ומספרים בגוף שלישי, את קורותיו של הדובר. לצידם ישנן הערות שוליים שכתובות באותיות קטנות, בגוף ראשון, ושמתפקדות כסיפורי משנה. נראה כי השירים שממוקמים במרכז מטרתם לשקף את המודע בעוד הערות השוליים, כמו מקהלה אילמת, משקפות את התת מודע. שני מפלסי התודעה שפועלים במקביל הופכים את ספר השירים הצנום ודל המילים הזה לנובלה קטנה ואינטימית, בעלת אופי ווידויי. ובדומה ל'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט, יצירה בה הגיבור הראשי הוא הזיכרון האנושי, כך גם להב דרלמסר משוטט בנפתולי זיכרונותיו, ותוך כך מצטייר את עמדתו הממורמרת ומלאת הסתירות.
בתקופה פוסט- מודרנית זו קשה מאד להפתיע, כי נדמה שהכול כבר נאמר. אך ספר ייחודי זה שעיקר כוחו הוא בהרחבת גבולות הפואטיקה, דווקא כן מצליח להפתיע אותנו. בעיקר בכך, שכמו קוסם מילולי, מצליח המשורר להפוך טקסט, שנראה בתחילה כמו רשימת מכולת, לשיר לירי ומלא יפעה.  
 

2 תגובות

  1. רשימה קצרה ועניינית שהיטיבה ללכוד ולהאיר את העיקר. אני חושב שהצלחת לבסס סוגה חדשה בביקורת השירה בארץ, ובה אמירה מזוקקת ברשימות קצרות.
    הלוואי שמבקרים דומים בכל תחומי העשייה האמנותית ישכילו לאמץ רשימות קצרות שנמנעות מפטפוט ומלהג ומתמקדות בלוז.
    שבת שלום
    יוחנן המהלך

  2. ביקורת יפה ומדויקת. תודה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי