שלום? לא בבית ספרנו

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

"ספר השלום", אנתולוגייה של ספרות ישראלית בשפה הספרדית, זוכה להצלחה רבה באקוודור, אך טרם נמצא לה מו"ל עברי. מאמר זה נכתב לפי הזמנתו של אלי אשד מאתר "היקום" ופורסם שם לראשונה בימים אלה בסדרה בת שני מאמרים. סדרה זו עוסקת בסקירה כוללת על הספרות הישראלית שהתפרסמה ביוזמתי באקוודור והספרות האקוודורית שהתפרסמה ביוזמתי בישראל. מאמרים אלה אפשר לקרוא בלינקים הבאים:

 

http://www.yekum.org/2011/02/%d7%90%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/

 

 

http://www.yekum.org/2011/02/%d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%96%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%93%d7%95%d7%a8/

 

ירון אביטוב

פתגם ישראלי שחוק גורס: "שלום שלום ואין שלום". אבל בעוד שהשלום מתרחק מאיתנו בצעדי ענק במזרח התיכון, הוא זוכה לעדנה דווקא באקוודור. יוזמה ספרותית שלי, פרסום של אנתולוגיה בעריכתי בשם "אל ליברו דה לה פאס", ספר השלום, שבה משתתפים 40 יוצרים ויוצרות יהודים וערבים – ספר הרואה אור בשפה הספרדית בהוצאת ספרים יוקרתית באקוודור – זכתה עד כה לתשומת לב רבה של כלי התקשורת המקומיים. כמעט כל העיתונים באקוודור פרסמו בהבלטה ידיעות נרחבות על הספר, והצעד התקבל בברכה רבה.

  "ספר השלום" זוכה לביקורות ראשונות טובות. המבקרים שמחו לגלות שהספרות העברית היא רב-גונית וכוללת סופרים מוכשרים רבים שצדים את העין. המבקרים שיבחו מאוד את איכות הכתיבה ואת הפתיחות שבה כותבים יהודים וערבים על נושא רגיש. יצוין, שגם מבקרים שהם באופן מסורתי אנטי-ישראליים שיבחו מאוד את הספר.

   "ספר השלום" יופץ גם למדינות נוספות באמריקה הלטינית.

   אבל בעוד שבאקוודור העיתונות כותבת בהרחבה ובאהדה על הספר, כלי התקשורת בישראל, שביקרו לא פעם את הממשלה על אוזלת ידה בקידום תהליך השלום, התעלמו עד כה כמעט לחלוטין מיוזמת השלום הספרותית הצנועה הזו, שאליה הצטרפו 40 סופרים משני המגזרים בחברה הישראלית. רק מעריב הקדיש לספר ידיעה בחתימת כרמית ספיר-וייץ, וכן אתר בננות ואתר "היקום" של אלי אשד, אבל לא יותר מכך. גם הוצאות הספרים בארץ לא מגלות בשלב זה עניין רב לפרסם את "ספר השלום", כך שהמסקנה היא בלתי נמנעת ודי עגומה: כנראה שקל יותר ליזום יוזמות ספרותיות על השלום מחו"ל ולא מישראל.

"אל ליברו דה לה פאז", ספר השלום, תורגם על ידי תמרה רחזיק, וראה אור בחודש שעבר בסיוע הקונסול הכללי של ישראל באקוודור, מר ג'וני צ'רנינסקי, ובסיוע שגרירות ישראל באקוודור והשגריר אייל סלע שהעניקו מלגה לצורך תרגום הספר על מנת שהיוצרים לא יזדקקו לכסות עליות מכיסם. ספר השלום הוצגה לראשונה ביריד הספרות הבינלאומי של קיטו, וערב השקה חגיגי לספר נערך ב-15 בדצמבר בחסות שגרירות ישראל, השגריר אייל סלע והקונסול גלעד ברגר, השנה הוא אמור להיות מופץ גם בארצות אחרות דוברות ספרדית.

"ספר השלום" מהווה דיאלוג ספרותי פתוח, נטול פניות ודעות קדומות בין יהודים וערבים, ומוכיח שהשלום בהחלט אפשרי, לפחות על מדף הספרים. באנתולוגיה, המקיפה ביותר מסוגה של ספרות ישראלית שראתה אור בשפה הספרדית, משתתפים 40 סופרים וסופרות, משוררים ומשוררות, יהודים וערבים החיים בישראל. האנתולוגיה כוללת 360 עמ' ומצורפות אליה פתח דבר, קורות חיים של המשתתפים וניתוח קצר על יצירותיהם שנכתבו על ידי.

בפתח הדבר ל"ספר השלום" בספרדית כתבתי בין השאר כך: "השלום במזה"ת, אם יושג, עשוי לעבור דרך הספרות. בשלב זה, הספרות יכולה לפחות להציע נחמה לקורא, שהדבר בכל זאת אפשרי, ושאסור לאבד את התקווה. אולי הפתרון אינו צריך לבוא משולחן המו"מ הפוליטי, אלא דווקא משולחן הכתיבה הספרותי. משלחות של סופרים ומשוררים משני הצדדים נפגשו כבר לא פעם בעבר, והוכיחו שהדו-קיום הספרותי מוצלח יותר מזה הפוליטי. אולי הסופרים יצליחו יותר מהפוליטיקאים, הנכשלים כבר לא מעט שנים, לחתום על ההסכם המיוחל ולהפוך אותו לבר-קיימא." (עמוד 23).

"ספר השלום" מוקדש לזכרו של נתן יעקובי ז"ל, שניסה בעבר לסייע לי להתגבר על מעקשים רבים שניצבו בדרך לפרסומם של ספרים של ספרות ישראלית בחו"ל, והיה שותף פעיל לחלומי להוציא לאור את "ספר השלום", אך למרבה הצער לא זכה לראותו בדפוס.

להלן המשתתפים ב"ספר השלום" לפי סדר ההשתתפות:

סמי מיכאל, סמיח אל קאסם, אילת שמיר, אלמוג בהר, אלי עמיר, מוחמד עלי טאהא, יוסי אבני-לוי, יוסי גרנובסקי, סלמן מצאלחה, רבקה קרן, יצחק אורפז, מירה מגן, איימן סיקסק, שפרה הורן, אהרון מגד, נעים עריידי, ראובן מירן, מואיז בן הראש, איימן אגברייה, לבנה מושון, מוחמד אגואני, בועז יזרעאלי, אבנר שץ, ציפי שחרור, איאת אבו שמיס, אסמה ג'וף, יוסי וקסמן, יעל ישראל, קייס נאשף, יצחק גורן, יחזקאל רחמים, אושרת קוטלר, זהייה קונדוס, אהוד עין-גיל, דאה הדר, פואז מהנא חוסיין, ברוך שמעוני, נגה טרבס, מוחמד ג'באלי וירון אביטוב.

רשימת המשתתפים נקבעה לאחר פניות ליותר מ-80 יוצרים, ערבים ויהודים. לחלקם לא היה סיפור להציע, חלקם לא מחזיקים בזכויות התרגום של הסיפורים שרציתי, וחלקם לא גילו עניין להשתתף מסיבות שונות. אולי זו ההזדמנות להבהיר, שאם נדמה למישהו בעולם הספרות הישראלי, שיוזמות אלה נעשות בעיקר למטרת רווח כלכלי הרי הוא טועה בגדול. ההוצאות הלטיניות דורשות את ליטרת הבשר שלהן כדי להבטיח סיוע לעלויות ההפקה, לספרים האלה צריך להקדיש עבודה רבה, רווחים מתמלוגים אין, לא עבורי ולא עבור המשתתפים, ולעיתים עליי להשקיע, ובעיקר בשתי האנתולוגיות הראשונות, כסף מכיסי. ובכל זאת, ומעבר לכל שיקול כלכלי, היוזמה הזו חשובה בעיניי להפצת רעיון השלום והפצת הספרות העברית באמריקה הלטינית, ואני שמח לגלות שמרבית הסופרים בארץ שאליהם פניתי מברכים עליה. מכל מקום, האנתולוגיות הישראליות שפרסמתי פתחו שערים רבים לספרות העברית באמריקה הלטינית, וחשפו הרבה יותר יוצרים עבריים לקהל חובבי הספרות באמריקה הלטינית, שעד לפרסומן כמעט ולא שמע, או שמע אך מעט, על הספרות העברית, או שמע בעיקר על עמוס עוז, ולמרבה הצער לא על רבים אחרים שיצירתם המשובחת ראויה לתרגום.

"ספר השלום" מצטרף לשתי אנתולוגיות נוספות של ספרות עברית בעריכתי שראו אור בשפה הספרדית בחסות שגרירות ישראל באקוודור: "אל פואבלו דל ליברו" ("עם הספר". התרגום נעשה על ידי מבחר מתרגמים) ו"און סולו דיוס" ("אחד אלוהינו"), שתורגמה אף היא על ידי תמרה רחזיק. בסך הכול ראו אור, ובתוך כשלוש שנים, שלוש אנתולוגיות של ספרות עברית בשפה הספרדית, המופצות כיום בלא מעט מדינות באמריקה הלטינית.

פרסומן של האנתולוגיות של ספרות ישראלית בשפה הספרדית לווה בקשיים רבים, אבל עם צאתן לאור הן זכו להצלחה, והראשונה שבהן, "אל פואבלו דל ליברו", אף התברגה למקום הראשון ברשימת רבי המכר באקוודור. ספר זה, שראה אור בסיוע שגרירות ישראל באקוודור והשגריר דני סבן, משרד החוץ והמכון לתרגום שתרם לו חמישה סיפורים, הופץ גם בארצות לטיניות נוספות. האנתולוגיה השנייה, "און סולו דיוס", מופצת בארצות רבות דוברות ספרדית, כולל בארצות-הברית בשפה הספרדית, והיא סייעה לספרות העברית לתקוע יתד במקומות שבהן היא לא היתה מוכרת. אנתולוגיה זו, שזכתה לסיוע של שגרירות ישראל באקוודור, השגריר אייל סלע והקונסול גלעד ברגר ושל ספונסרים כמו אנדריי כץ, נתן יעקובי המנוח ואחרים.

באנתולוגיה "אל פואבלו דל ליברו" משתתפים הסופרים והסופרות הבאים (לפי סדר ההשתתפות): אהרון מגד,  יחזקאל רחמים, יונתן פיין, יצחק אורפז, אור גראור, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, אלי עמיר, שולמית גלבוע, מואיז בן הראש, א.ב. יהושע,  יגאל סרנה, תנחום אבגר, אורציון ישי, יוסל בירשטיין, יעל ישראל, ירון אביטוב. הספר כולל 374 עמ' וצירפתי לו מבואות וניתוחים שנכתבו על ידי.

באנתולוגיה "און סולו דיוס" משתתפים היוצרות והיוצרים (לפי סדר ההשתתפות): אסתי ג. חיים, אילן שיינפלד, שפרה הורן, יצחק אורפז, מירה מגן, יצחק גורן, נאווה סמל, יהושע בר יוסף, יצחק בר יוסף, אהרון מגד, שהרה בלאו, אורציון ישי, עליזה הרט, רן יגיל, ניצה סלונים, יוסי וקסמן, יעל ישראל, אבשלום קווה, חנה טואג, מואיז בן הראש, לבנה מושון, יחזקאל רחמים, תנחום אבגר, ירון אביטוב וחנה בת שחר. הספר כולל 360 עמ'.

 

ספרים נוספים במסגרת הפרויקט

 

בנוסף לשלוש אנתולוגיות של ספרות עברית שפרסמתי בשפנה הספרדית יזמתי כאן פרויקט בין תרבותי ישראל-אקוודור, שבמסגרתו ראו אור ארבעה ספרים נוספים, ובסך הכול שבעה ספרים בספרדית ובעברית, ובתוך כארבע שנים.

בשפה הספרדית ראתה אור גם האנתולוגיה "חרוסלן אן לוס אנדס" בעריכתי ובעריכת המשורר חוליו פאסוס, שבה משתתפים יוצרים ואנשי שם אקוודורים הכותבים מנקודת מבטם על ירושלים וישראל.

שלושה ספרים נוספים תורגמו לעברית הם של ספרות אקוודורית, והם ראו אור במימון מר אנדריי כץ ובחסות שגרירות ישראל באקוודור. להלן שמות הספרים:

האנתולוגיה "ירושלים של האנדים, אקוודורים שכותבים על ירושלים וישראל" בעריכתי ובעריכת המשורר האקוודורי חוליו פאסוס (הוצאת כרמל). תרגום לעברית: לאה פרישברג ותנחום אבגר.

האנתולוגיה "סיפורים מאמצע העולם", בעריכתי ובעריכת קרלוס אאולסטיה וחוליו פאסוס (הוצאת כרמל). תרגום: מואיז בן הראש.

"אינדיאני על ההר", הרומן של הסופר האקוודורי הידוע, חורחה איקאסה (הוצאת כרמל). תרגום: יורם מלצר.

לשלושת הספרים האלה כתבתי פתח או סוף דבר וגם הייתי המלביה"ד. באחד המקרים נזקקתי למאבק עיקש עד שהספר ראה אור בעברית.

 

ועכשיו גם הסרטים

 

בנוסף, עלה לאקרנים באקוודור ובארצות נוספות באמריקה הלטינית, גם סרטי התיעודי "השבט האבוד של לוחה" (75 דקות), המגולל את סיפורם בעבר ובהווה של האנוסים וצאצאיהם באקוודור ובדרום אמריקה. הסרט מבוסס על תחקיר אישי בן חמש שנים שערכתי בנושא האנוסים באקוודור ובמדינות נוספות. "השבט האבוד של לוחה" מבוסס על מאות ראיונות שקיימתי עם משפחות אנוסים. הוא עוסק בחיי האנוסים בעבר וחיי צאצאיהם בימינו, ומשתתפים בו אנוסים רבים שחזרו לאמונה היהודית וחולמים שהרבנות בארץ תכיר בהם ותסכים לגיירם, וכן קתולים המודעים לשורשי משפחותיהם. בסרט משתתפים גם היסטוריונים, רופאים, חוקרים וכמרים, ביניהם גם ארכיבישוף ידוע המספר כיצד משפחתו הקתולית שמרה בסתר על מנהגי היהדות ובמקום מסתור בעליית הגג גם על תשמישי קודש יהודיים, וכיצד הוא עצמו, בימים שגילה את המוצא היהודי של משפחתו, חבש כיפה והתפלל עם טלית, ואף ניסה להתגייר, אך בקשתו נדחתה על ידי הרבנים. הסרט מציג מחד את מבוכתם של האנוסים, וחייהם המורכבים בין היהדות לנצרות, אך גם הצורך שלהם לחיות חיים יהודיים מלאים ככל האפשר.

"השבט האבוד של לוחה" מצולם אמנם באקוודור, אבל מתייחס גם למדינות נוספות. הסרט הוא דובר ספרדית אבל יש בו כתוביות בשפה האנגלית. אני הוא הבמאי, התסריטאי, העורך והתחקירן של הסרט, שהוצג לראשונה בשבוע הסרטים הישראלי בקיטו ובערים נוספות באקוודור בחסות שגרירות ישראל וכן באופן פרטי באולמות קולנוע רבים, ולאחר מכן במספר מדינות נוספות. בפרו הוא הוצג חמש פעמים בסינמטקים ואוניברסיטאות בחסות שגרירות ישראל וביוזמת סגן השגריר גלי דגן, בגואטמאלה הוא הוצג ב"שבוע ישראל" בחסות שגרירות ישראל, השגריר אלי לופז והקונסול רועי יעקב, וברפובליקה הדומיניקנית הוא הוצג שלוש פעמים בחסות שגרירות ישראל (השגריר עמוס רדיאן והקונסולית רחל בליצר) במסגרת יריד הספרות הבינלאומי ואירועים נוספים.

העניין הרב שעורר הסרט "השבט האבוד של לוחה" עודד אותי לביים סרט תיעודי חדש העוסק בנושא האנוסים, "נפש עברי" (58 דקות), המספר את סיפורם של האנוסים מזווית חדשה ומפתיעה. סרט זה, שאת הפקתו סיימתי בימים אלה ממש, משלים את סיפורם של האנוסים ומתוך היבט אישי של כמה מצאצאיהם החושפים את הדילמה שלהם במלוא מורכבותה. הסרט דובר ספרדית והוא יוצג בהמשך.

על סרט זה אפרסם בהמשך מאמר נרחב יותר.

להלן שמות הסרטים בספרדית:

La Tribu Perdida de Loja, Director – Yaron Avitov

Alma Hebrea, Director – Yaron Avitov