בננות - בלוגים / / חלום ושברו – חמישים שנה למהפכה הקובנית
ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

חלום ושברו – חמישים שנה למהפכה הקובנית

החלום ושברו – חמישים שנה למהפכה הקובנית/ ירון אביטוב

החודש חוגגים בקובה חמישים שנה למהפכה הקובנית. בראש החגיגות ניצב נשיא קובה ראול קסטרו, ואילו אחיו, פידל קסטרו, מחולל המהפכה, נאבק על חייו, ועל סמך ידיעות שהתפרסמו בימים האחרונים בכלי תקשורת בדרום אמריקה ימיו ספורים. לטענת כלי התקשורת הלטיניים, ייתכן ופידל אף נפטר, אך המשטר לא ממהר לשחרר את הידיעה על מותו בשל החשש מההתפתחויות הכרוכות בכך. נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, ידידו הקרוב של קסטרו, אישר בעקיפין את הידיעות, כאשר מסר ש"פידל שהכרתם כבר לא יחזור".

   בימים אלה מתפרסם באתר הפרטי של הסופר וחוקר הספרות אלי אשד פרויקט מרתק, הסוקר את הספרות שהתפרסמה בעברית אודות קובה והמהפכה הקובנית. פרויקט זה הוא חובה לכל קורא המתעניין בקובה ובמהפכה הקובנית. אשד מצביע בין השאר על העובדה, שאני הסופר העברי שפרסם יותר ספרים ומאמרים מאשר כל סופר עברי אחר על קובה וקסטרו. מספר הפרסומים שלי על קובה, בספרות ובפובלציסטיקה, עבר כבר מזמן את השישים, והוא כולל ארבעה ספרים ("הלילה של סנטיאגו", "יומה", "האורות של מיאמי" וכן "מדריך קובה" – פרטים על ספרים אלה אפשר למצוא באתר של אשד, וכן באתר זה"); סיפורים לא מעטים שטרם נכללו בספר; וכן עשרות מאמרי מסע, הווי וביקורת.

את הפרויקט המומלץ של אשד אפשר לקרוא באתר כדלקמן:

http://www.notes.co.il/eshed/  

לרגל חגיגות החמישים של המהפכה, שהיתה תקוותם של שוחרי חופש רבים ברחבי העולם, ברצוני להמליץ על "לפני שירד הלילה", הרומן האוטוביוגרפי האיכותי של הסופר הקובני המנוח, רינלדו ארנס, המתעד אולי טוב יותר מכתבים אחרים את האכזבה הקשה מהחלום המהפכני ומפידל קסטרו. ספר נוסף החושף את פרצופו האמיתי של הרודן המתעתע פידל, הוא "שנותי, קובה" של הסופר הקובני הגולה, אדוארדו מאנה. ספר זה הוא חובה לכל קורא שעדיין לא נגמל מההילה המזויפת של פידל קסטרו.  בשמאל העולמי יש עדיין כאלה שטרם התפכחו מהסגידה לקסטרו, מבלי להבין שהוא הסטאלין של קובה. אולם, כפי שהשמאל התפכח מהערצתו העיוורת לסטאלין, כך הוא יתפכח גם מאהדתו לקסטרו, כאשר תיחשף האמת על האיש שרדף ורדה במשך 49 שנים בבני עמו הסובלים מעוני רב, בעוד שהוא עצמו נמנה על רשימת מאה עשירי עולם של מגזין "פורבס".

  בפרסום זה, אני סוקר שניים מהספרים המומלצים הללו. בימים הקרובים יתפרסם כאן גם מחקר שכתבתי על יחסו של קסטרו לסופרים הקובנים – מאמר שעשוי לסקרן כל סופר שחופש הביטוי באשר הוא עדיין חשוב לו.

 

רינלדו ארנס, לפני שירד הלילה, תרגם מספרדית וכתב אחרית דבר: רמי סערי, כרמל והמפעל לתרגום ספרות מופת, 359 עמ'

ירון אביטוב

שודר לראשונה ברשת אל"ף, קול ישראל

כמו סיזיפוס, נאלץ הסופר הקובני הנרדף, רינלדו ארנס, לשאת על גבו שק מלט ובו מוצפנים כתבי היד שלו. בכל פעם הסתירם במקום אחר: פעם אצל ידידים, פעם מתחת לגג הרעפים של בית דודתו, פעם בתעלה מרופשת. ארנס נאלץ לנהוג כך, כיוון ששירותי הביטחון הקובניים שדדו לא-פעם את כתבי היד ואת מכונת הכתיבה שלו, תוך שהם מאיימים עליו במאסר אם לא יכתוב רומנים שיקלסו את המשטר ואת פידל קסטרו במקום את ספריו החתרניים.  אחד מספריו, "עוד פעם הים", נעלם כך שלוש פעמים, אך בכל פעם מחדש כתב אותו ארנס מחדש ולבסוף הצליח להבריחו ולפרסמו בחו"ל.

   "לפני שירד הלילה" היא אוטוביוגרפיה מרתקת של סופר נרדף. נרדף על-ידי השלטונות, נרדף על-ידי המוות, נרדף, כמדומה, גם על-ידי עצמו. ארנס, מנתץ מוסכמות כיוצר וכאדם, היה סופר תאב חיים. הוא חי אותם בעוצמה ובתשוקה בלתי מרוסנת, ושילם על כך מחיר יקר: בשל כתיבתו, בשל אורח חייו המעט פרוע, בשל דעותיו האנטי-מהפכניות, ובעיקר בשל נטיותיו המיניות, שאותם מעולם לא טרח להסתיר מעיני המשטר, הידוע ברדיפת הומוסקסואלים.

   הרומן, שאף הוסרט והוקרן בשעתו בבתי-הקולנוע בארץ, עוסק בקשת רחבה של נושאים: מחיי החינגאות, הביבים והפשע של הוואנה, ועד סוגיות של חירות, גלות וגלות פנימית בתור הומוסקאסואל. כתיבתו של ארנס היא כה יצרית, צבעונית ועזת-ביטוי, שמדובר, כמדומה, ברומן הישיר והבוטה ביותר שראה אור בעברית מאז הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה", ספרו של פדרו גוטיירס הקובני, שראה אור לפני שנים אחדות ב"עם עובד". ארנס, החושף את עצמו עירום ועריה, ואינו מסתיר מהקורא אף אחת מחולשותיו, הוא מעין אביו מבשרו של גוטיירס, ושניהם יכולים להיחשב כממשיכיו של צ'רלס בוקובסקי האמריקני.    

   האוטוביוגרפיה של ארנס היא לא רק סיפור חייו המרתק של ארנס עצמו, אלא גם סיפורה המרתק לא פחות של קובה. כנער בן כפר היה ארנס מחסידי המהפכה והצטרף למחנה המורדים, אולם, כשאלה ניצחו, התברר לו היקף ההוצאות להורג שהם ביצעו, ומשום-כך החליט למרוד גם בהם והושלך לבסוף לכלא. ארנס טוען, ובמידה רבה של צדק, שבמקום למגר רודנות אחת, יצר קסטרו רודנות גרועה פי כמה. ארנס מתאר את הרדיפות נגד האזרחים, את הרעב הכבד מנשוא, את ההלשנות המכוערות הפושות בכל פינה, את העבדות המודרנית בשדות קני הסוכר. הרדיפה של המשטר שהוא מתאר אינה מכוונת רק נגדו כיוצר הבועט במוסכמות, אלא נגד יוצרים רבים אחרים וכנגד עם שלם.     

   החיים העשירים ומלאי התשוקה, אם-כי גם ידועי סבל, של ארנס, היו תמיד בצל המוות. פעמים אחדות ניצלו חייו בנס, פעמים אחדות ניסה להתאבד בכלא ומחוצה לו, עד שלבסוף נדבק באיידס והתאבד, דווקא כשהגשים את חלומו הגדול להימלט לארה"ב. "קובה תהיה חופשית. אני כבר חופשי" (349), כתב ארנס במכתב הפרידה שלו.

   רומן מרגש ומעורר מחשבה, המהווה הוכחה לניצחון רוח האדם; ספר חובה לא רק לכל שוחר חופש, אלא גם לכל חובב ספרות לטינית וספרות בכלל.

 

 

אדוארדו מאנה, שנותי, קובה, מצרפתית: עדינה קפלן, זמורה ביתן, 255 עמ'

ירון אביטוב

פורסם לראשונה בעיתון כל הזמן ובמקומוני מעריב

בשעות הערב של ה-26 ביולי 1999 המתינו עשרות אלפי חוגגים בסנטיאגו דה קובה עד שמנהיגם פידל קסטרו יסיים את נאומו לרגל יום המהפכה – נאום שקטע את עינטוזי הקרנבל. אלא שהשעות נקפו ו"פידל של שבע השעות", כפי שהוא מכונה על ידי ידידו הסופר גבריאל גרסיה מרקס, לא החצין שום סימן שהוא עומד לסיים. איש מהנוכחים בכיכר המרכזית לא האזין לו, והם המתינו רק לרגע שיוכלו לשוב לרקוד ולהשתכר. בחצות וחצי נשמעה פתאום שאגת שמחה אדירה ברחבי העיר. ה"תוכי פידל", כפי שהוא מכונה בחדרי חדרים, סגר את המקור.

   האמריקנים טוענים שפידל, שהעביר לפני כחצי שנה את השליטה בקובה לאחיו ראול קסטרו ועבר סדרה של ניתוחים קשים, עומד לסגור בקרוב את המקור שלו לנצח. הוגו צ'אבס, הרודן הוונצואלני, דואג להעביר מסרים כאילו הקרב על חייו של פידל רחוק מלהיות אבוד. קסטרו, ששרד יותר מ-600 ניסיונות התנקשות, אולי יצליח לשרוד גם את מחלתו, אולם קשה להאמין שהוא יחזור להיות יותר מאשר סמל הנראה כמו צ'ק בלי כיסוי.

   בעיתוי מוצלח – כשהאמריקנים מתכננים את השתלטותם המחודשת על האי שעליו הטילו חרם 47 שנה – רואה אור ספרו האוטוביוגרפי המרתק של המחזאי, הקולנוען והסופר הקובני הגולה, אדוארדו מאנה, המיטיב להסביר כיצד המנהיג הקובני הנערץ של פעם הפך לעריץ. מאנה, שעקב מאחורי עדשת מצלמת הקולנוע אחרי השנים הראשונות של שלטון קסטרו ונמנה בשעתו עם חשובי הקומיסרים התרבותיים של ארצו, מיטיב לנתח את תולדות המהפכה. זו הלהיבה בראשיתה המונים גם מחוץ לקובה, אבל הפכה בהמשך לרודנות קומוניסטית, שתורגמה לרדיפות, מאסרים, עינויים והוצאות להורג. "המצב במחנות הריכוז של קסטרו לא נפל במאומה מהמצב בגולאגים של סטלין" (עמ' 219), כותב מאנה שחווה כמה רדיפות על בשרו, לפני שיצא לגלות בצרפת.

   רבים כבר ניסו, ומן הסתם עוד ינסו, לפענח את אישיותו הכריזמטית של קסטרו. גם מאנה מצטרף לנסיונות הללו, ומתאר אותו כשחקן בחסד, שידע להקסים בתחילה את כולם, כולל את האמריקנים, עד שחשף את פרצופו האמיתי. פידל ניסה להשתמש בכולם לצרכיו: במערב כמו במזרח אירופה, בקפיטליסטים כמו בקומוניסטים, וגם באנשי התרבות. מאנה מתאר מגלומן חסר מעצורים, שקובה הייתה קטנה מדי לאמביציות שלו, ולכן שאף להפוך למנהיגם של מהפכני כל העולם וכמעט שחרחר מלחמת עולם בעת פרשת משבר הטילים (1962). והכול על חשבון ברית-המועצות, שלבסוף בעטה באחוריו והשאירה את קובה חסרת כול, אבל לא את זה ששלט בה 47 שנה, והפך עצמו לאחד ממאה האנשים העשירים בעולם (לפי "פורבס").

  תעתועיו של פידל, הרודן הנכלולי הכי מקסים בעולם, לא מפריעים עדיין לעדת אומרי הן במערב לשמור לו אמונים, כיוון שבעיני האינטלקטואלי של השמאל מה שאסור לרודן מהימין מותר כנראה לרודן מהשמאל. אלה היו עיוורים גם לפשעיו של סטלין, ורק לאחר מותו הם התפכחו. אל דאגה. זה יקרה גם הפעם, לאחר מותו של פידל.

   לכל אלה, וגם לאחרים, מומלץ בחום לקרוא את "שנותי, קובה", המשלב היטב ובעידון בין האוטוביוגרפיה האישית של מחברו לבין הסיפור ההיסטורי, בין מקסמי ומדוחי קובה הטרופית והנחשקת, לבין מוראות שלטונו של פידל שאסור לשכוח ולהשכיח אותם.

 

2 תגובות

  1. קראתי, התרשמתי והשכלתי, ירון.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב