החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
בעקבות הכאב הנוראי שתקף אותי בשבועות האחרונים, הטיפול התרופתי הכבד שרשמה הרופאה, כדורים נוגדן-כאבים ונוגדן-דיכאון מתחילים איכשהו לתת את אותותיהם.
השלווה הזו, שאיבדה את דרכה איפשהו, מתחילה לחזור ולחלחל טיפין-טיפין בכל חלקי גופי, המצב רוח להתרומם, הדמעות להתייבש. הרוגע הזה הוא למעני תענוג אדיר, כמו חזרה למקורות. אך אם-זאת הוטל עלי להתמודד עם אפקט חדש – להרגיש כמו עפיפון, ראש בעננים, לחלום ברוב היום ולהירדם על הספה מול הטלוויזיה .
כל בוקר מצלצל הטלפון בשעה שמונה וחצי, חברה שלקחה על עצמה להעיר אותי ולוודא שאני קמה מהמיטה, שלא אירדם שוב. ואז אני מדשדשת רגלים אומנם, אך הולכת לעבוד בכל זאת. בזכות העיסוק המבורך הזה אני קצת שוכחת את הכאב הנורא, מרגישה שאני חלק מן העולם, שאני בכל זאת עושה משהו טוב בחיים. ואותה החברה מתקשרת אלי כל ארבע שעות במהלך היום, לשאול בשלומי ואם אני זקוקה למשהו.
הנוכחות של כל הנשמות הטובות מסביבי, הן בפריז, הן בישראל והן בבלוג מעודדות אותי, מחזקות אותי, מלחששות באוזני שאינני לבד. התפילות והאנרגיות שקיבלתי מכולכם מרגשות אותי ונגעו ללבי.
אני סובלת אומנם. אינני מצליחה לראות את האור בקצה המנהרה, אך המתנה שהעניקו לי השמיים שווה כל תרופה, כל כאב שפולח את גופי – ידידים נפלאים.
לכן אני פונה אל כולכם באופן אישי, ומודה לכם על התמיכה, על העידוד והמילים היפות שהענקתם לי ברגעים שהייתי הכי זקוקה להם.
קשה לי להתרכז, אני מקווה שאין הרבה שגיאות.
יעל בר שם
יקירה, תהיי חזקה.
שגיעות = שגיאות… 🙂
תודה שירה חמודה. אני מתקנת מידי את "השגיאה".
חיבוק. קר עכשיו בפריז?
יעלי חיבוק ממני בחזרה.
קר מאוד בפריז, אך בימים אחרונים יותר נעים משהו כמו תשע מעלות ביום ושלוש בלילה.
חורף קשה השנה.
כל הכבוד. את גם עושה לנו טובה, מזכירה לנו מה שיש לנו. חיבוק. אומי.
תודה אומי יקירתי.
תודה לך על כך שעוררת בי את רגש הנתינה . גילויי הלב שלך הוא מתנה שאת נותנת לי יותר משאני מעניקה לך.
היי אביטל
אני חושבת שכל אדם נותן לרעהו את מה שהוא מסוגל לתת. הנתינה לא נמדדת אלא יוצאת מן הלב, וזו בהחלט מתנה נפלאה.
את לא יכולה לתאר לעצמך מה עושה לי התמיכה שלכם – היא מחזקת אותי. בזכותה אני עומדת על הרגליים.
תודה רבה יקירתי.
היי יעלף, טוב שת יודעת שאנחנו שם, אני קוראת כל מכתב שלך בשקיקה את כותבת כל כך יפה, את חייבת לאסוף את הכל ולעשות מזה ספר, יש בזה כל כך הרבה השראה.
להתראות טובה
יעלה
תודה לך שאת כל כך נדיבה ופתוחה לכולנו. את מעוררת באנשים את הטוב. את היהלום שבכתר.
שתהיי קלה כשמך ותדלגי על ההרים ועל הגבעות והדרך תראה לך קצרה כמו ליעלה הדוהרת אל החופש מן הכאבים
שלך
מירי
היי טובה
תודה רבה על התגובה.
כן, אולי יום אחד אוציא מכל הפוסטים ספר. מי יודע! תודה על הרעיון.
מירי
מה שכתבת לי כל כך יפה וקליל, שראיתי את היעלה מדלגת על ההרים מושלגים ממש מול עיני.
תודה רבה.
תודה לך שלימדת אותנו על פרופורציות,
ויכולת להתמודד.
תודה רבה איציק בחזרה על התייחסותך.
ראית שב- read4free הציגו את הספר שלך "הבלש ומוכרת הפרחים".
כן, תפיצי את זה לכל מי שאת מכירה עלי אדמות. אגב, יעל ישראל ערכה, אז בכלל.
בחפץ לב.
ועוד יוטב מצבך ותירפאי, יקירתי.
אה, ספר נורא יפה הספר של איציק שיצא בידיעות אחרונות, עסיסי ואפילו מותח.
תודה רבה יעלי
אני אוהבת את הכתיבה של איציק, כבר הפצתי את הספר לכל מי שאני מכירה, אקנה אותו בשהותי בארץ.
ברוכה השבה במרץ, העיקר שהחום בפנים.
תודה רבה אורה
את מחממת את הלב בימים קרים האלה. החום האנושי שלך – זה משהו. תודה לך על מילים חמות כל כך.
תודה מיכלי על התגובה מחממת הלב.