בננות - בלוגים / / ישמחו השמאים
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

ישמחו השמאים

 

 

[ד"ש לימי הגשמים: שלוש ואריאציות על הפסוק המוכר, למי שיש עוד – מוזמן]

ישמחו השמיים,
ישמחו השמיים,
ישמחו השמיים –
כי לנו זה כל כך
יותר מסובך.

ישמחו השמיים,
ישמחו השמיים,
ישמחו השמאים –
כי מה רבו הנזיקין.

ישמחו האשמאים,
ישמחו האשמאים,
ישמחו האשמאים –
ותגל בת נעוות המרדות.

 

 

 

 

 

3 תגובות

  1. אהבתי את שעשועי הלשון בשירך
    שמיים שמאים אשמאים
    והאשמאים תמיד אשמים רוניתי הם יורידו לנו את השמיים ויגידו ארץ
    ומה שלומך בקור הירושלמי הזה?

    • ושומו שמים כמובן

    • רונית בר-לביא

      הי חנהל'ה.

      תודה, מתוקה 🙂
      התגעגעתי..

      המוטיבציה לכתיבה היתה שתי המילים:
      "שישמחו השמיים" –
      היתה לי הרגשה שהמשמעות תועם קצת כשאוסיף את הואריאציות ההומוריסטיות,
      אבל בסוף ערבבתי.

      מה שלומך ?
      לי הקור היה בסדר, אני לא סובלת מזה במיוחד, וגם ה"קור" בארץ מצחיק..

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא