אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
קצת לא נעים לי לספר את זה, אבל מקסימום אני אמחק.
————————————————————————————————————
לפני שנים רבות,
היתה נערה אחת בוגרת, צרת היקף אמנם, אבל לא (A=איפה ?) לגמרי.
על כן בבואה אל חנות החזיות שבפסאז' השכונתי, היתה ניגשת
מבלי לעפעף אל מדף ה 75-B.
המדף סיפק לה את כל מבוקשה.
עיתים היה זה בגווני שחור, לפעמים אדום לוהט, ואחת ל… היתה חומדת לה אחד בורוד-עתיק מסתורי.
וצברה הנערה הבוגרת נאמנות אל המספר שדבק בה, וראתה כי טוב.
(על אף שבטבלת הקודים הידועה B=בסדר בלבד)
והמדף החריש.
עברו שנים אחדות.
הנערה הפכה משדופה לרזה + (או רק די רזה או רגילה, תלוי בשקר)
ושוב פקדה את חנות החזיות שבפסאז' שהפך לכולבו יומרני וחסר-כל (בו).
כהרגלה, גילתה הנערה הבוגרת סודות המידה העתיקה באוזניי המוכרנית,
וזו הביטה ישירות אל עבר זוג ה CUPים של הנערה הנבוכה (שנתונה היתה בסוודר
שחורר על ידי עיני המוכרנית), ועיוותה את פניה:
"75 נניח, אבל בטח לא B, אלו —— אממ, לפחות C", שקלה, נושבת מבין ענני פודרה.
"C=סבבה", חשבה הנערה הבוגרת-עד-מאד, איזה כייף וסבבה לי,
יש שכר לעמלי, ואפילו נחמד שעליתי כמה קילו,
כל עוד הם מתישבים במקומות הנכונים.
כך עברה הנערה הבוגרת-עד-מאד למידה 75-C ושמחה היתה בנתח שניתן לה מאת האלוהים,
יושבה היתה על סיר הבשר, ניזונה מירקות אורגניים אבל לעולם לא משכה ידה גם
משלל מיני מתיקה ותופיני ארץ.
"C=סבבה", "C=סבבה", היתה מגלה/מבקשת כל אימת שמגיעה היתה אל חנות הכולבו
לחפש לה כסות נאותה.
—————————————————————————————————————
עברה האשה המתבגרת בקניון,
ראתה ערימת חזיות כייפיות יפהפיות באדום ושחור וורוד-עתיק במחיר מוטרף של 20 שקל (חיסול או שמא התאבדות המונית של חזיות).
ביקשה מהמוכרנית 75-C.
המוכרנית נעצה עיניים מסמרות בקאפיי הגברת ופסקה:
"בסוג הזה את תצטרכי D !!".
"מה דדדדדדדדד ???", גימגמה הילדה שחיפשה חזייה ראשונה
עם ריפוד.
"בגזרה הזאת שבסלסילה את D!!" התיזה המוכרת עזת הנפש.
"משהו בגזרות האלו משונה", חזרה האשה להיות בחורה עם דעה.
"הן קטנות בהרבה מהממוצע".
" את רוצה – תמדDי!!!" צווחה המוכרנית בקול משתנה וסדוק.
מדד-ה האשה המבוגרת את החזיה וזו התאימה לה כמו כפפה ליד, כמו נעל זכוכית
ללכלוכית, כמו שקיק תפוחי אדמה לתפוח עץ.
לא ידעה האשה המשתנה מה לעשות.
היא לא רוצה להיות (D=דאבה), זה מאד מסוכן.
מצד שני, היא מכירה נשים גם עם F,G,H,I,J,K והן כוסיות עולם.
"מה שמתאים, מתאים", מלמלה אל עצמם והם החזירו לה בשתיקה נזופה.
"אני D=דאבה", התגנבה מחשבה.
"קניתי חזיה לוהטת אדומה", תיקנה מחשבה רודפת.
יצאה המבוגרת מהחנות, שקיק לוהט בידיה.
הגיעו שתי בנות-עשרה, שעטו אל תוך החנות.
הביטה הזקנה לאחור.
"כמה עולה ??" ירו לעבר המוכרנית.
"עשרים".
"וואי, זה מידה של אנורקסיות, תביאי, תביאי ת'אלה מאחוריך, מהזה החרא הזה",
לאטו באצילות.
חייכה הנערה והסומק חזר ללחייה,
היא הצמידה את השקיק הלוהט אל חזה,
וירדה בסיפוק במדרגות הנעות.
חה. ענק. צריך להיות תלוי על המקרר של כל אישה, רוניתי.
תודה, אירוסקה 🙂
אני מאד צחקתי כל אתמול …
מה פתאום אולי למחוק. את גדולה (בלי תרתי משמע). כיף כיף כיף לקרוא
הי רקפת.
באמת לא מוחקת,
ואפילו הלכתי ופתחתי בלוג בסלונה
וכפוסט ראשון זה מה שהעליתי …
עם השנים מאבדים כל בושה, אני אומרת לך 🙂
ותודה, מתוקה.
🙂 היי רונית משעשעית,
הגודל לא קובע, לא?
הי תלמית 🙂
הגודל לא קובע, לא קבוע,
אלא רק הצורה ובעיקר הנושאת את הצורה 🙂
הכי טוב בלי כל ה-a'b'c'd
ואם יצנחו -סחתיין שיצנחו חופשי
לחופש נולדו:)
הצחקתיני ,רונית
אצלי מזמן הם אנאלפביתים:)
חחחחחחח
זה מעולה חנה עם האנלפביתים 🙂
שירגישו בנוח, אכן,
אנחנו אלו שצריכות להתרגל.
בינתים – בכייף, אני יודעת
שעוד נכונו לי אתגרים ..
כוסית עולם הייתי וגם נותרתי, במסעי מ-C ל-G (שזה מהלך הרמוני מז'ורי סטנדרטי), מעודי לא שמעתי פרחות לואטות באצילות, אבל חזייה בעשרים שקל! זה שקל ישן או חדש? הבעיה עם המידות הגדלות היא גדילת המחירים 🙂
פוסט נהדר, טוב לצחוק.
תודה ליקה !!!
במסע מ C ל G,
לא עברת קודם גם דרך A ו B ?
:))
האמת היא שגם אני לא חושבת שאי פעם הייתי A.
קודם היה כלום ואחר כך B.
מה שאני חושדת שאולי בזמן שהיינו בגדלים
בלתי נראים עוד לא הכרנו את שיטת האותיות,
כי אמא קנתה לנו :))
חייבים לכתוב איזו יצירה על זה,
על המסע העלום בין ה A ל C