אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
הלילה הזה
אני אחגוג
עד שכרון חושים
עם צלחת גדולה של פסטה
וירח מלא.
הרי זה ידוע,
שלושתנו –
נועדנו משחר ימים.
טוב שיש חברים.
אחת מתרוקנת תדיר,
השני מתמלא ואוזל, מתמלא ואוזל,
והשלישית מסבה ולעד –
בין כל האוזלים,
תתבוסס בדם קר
של מיץ עגבניות.
רוניתוש
זה עצוב ומוכר
ובשיר יש הברקות גדולות. הייתי בונה אותו קצת אחרת. בעיקר מתמקדת בבית השלישי ואולי נותנת לזהותם של שלושת החברים להשתמע ולא להיאמר במפורש.
ואת יודעת שאחת שבחוויה שלה היא מתרוקנת תדיר, יכולה להיראות לזולת כמו הלבנה במילואה 🙂
הי ליקה.
תודה.
באמת הבית השלישי לא היה לי סגור,
אבל לא היה לי כוח לעבוד עליו אתמול.
עכשיו שיניתי שם משהו קטן שמשפר להרגשתי.
המתרוקנת תדיר בשיר היא צלחת הפסטה …
וכן – את צודקת שהזהויות מפורשות מידי בבית השלישי.
אולי אמשיך לעבוד על זה בהמשך,
בינתיים זה נכתב כצורך.
אטי אוי אוי
מצויין!!!!!!!!!!
סליחה התקלקלה לי התגובה הפולנית אני חוזרת
אוי אוי אוי
מצויין!
מירי 🙂
באמת אוי ואוי ואוי… 🙁
וגם מצוין.
כמה שהעולם קשה.
הכאב במילא כאן אז לפחות שייצא שיר מצויין מזה ו/או פסטה טובה!
הכאב במילא כאן אז לפחות שייצא שיר מצויין מזה ו/או פסטה טובה!
בדיוק, מיריל'ה.
את מאד מדוייקת וחכמה.
טוב שיש פסטה ויש חברים ויש ירח מלא להתנחם בהם
שבת יפה רונית
הי חנ'לה –
עכשיו עלה לי לגביך שהיום יום שישי, היום יום שישי – מחר שבת מחר שבת שבת מנוחה.
נעטה את שמלת השבת וכתמי הפחם על שמלתנו יהפכו לכוכבים מנצנצים …
ותודה על התגובה – פסטה נפלאה בעיתה וירח מלא – אם אפשר היה תמיד..
שבת מקסימה, חנהל'ה, וגם לשמלה :))
מאוד יפה מה שעשית בבית השלישי
תודה, ליקה.
זה היה שינוי קטן ומינורי ששינה לטובה.