בננות - בלוגים / / כמה את קרייריסטית – בחנ/י את עצמך
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

כמה את קרייריסטית – בחנ/י את עצמך

 

 

 

כתבתי שאלון בחן את עצמך לבננות ברוח "לאשה".
הנה המקור, להנאתכם:
(מי שמגיב, רק בצירוף המספר שיצא לו !! )

 
1. כמה שנים למדת לקראת מקצועך הנוכחי ?
– כמה זמן לוקח ללמוד לתקתק על קופה ?
– קורסים מזדמנים של שנה-שנתיים.
– תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט, פרופ', מה הייתה השאלה ?
 

2. לקראת חזרה לשבוע העבודה (נגיד במוצ"ש), את:
– מחשבת את קיצך לאחור.
– מנסה לגנוב עוד שעות חופש מתוק ויוצאת לבילוי אחרון שישכיח את הבאות.
– נרגשת לקראת מחר, עוברת על החומר, מנסה את הבגדים והאיפור אל מול המראה.

 
3. מהי מידת הנכונות שלך להתעדכן בתחומך ולהשביח את כישוריך ?
– רק לא עוד יום עיון או קורס מעיק בהרצלייה פיתוח – אני חולה.
– טוב לי ככה, אבל אם אין ברירה, אצא לקורס המה-שמו ואצטייד מבעוד מועד במלאי מספק של מגזינים.
– אני מקפידה להתעדכן על בסיס קבוע, מחפשת ומתעניינת בקורסים המגיעים לי מטעם העבודה, ימי עיון ומסלולי התקדמות, לבל יקדימוני הנושפים בעורפי.
 

4. עד כמה את מוטרדת מההשוואה עם הקולגות שלך ועד כמה חשוב לך להצטיין לעומתם ?
– איזה קולגות ? אנחנו חברים ומבלים את רוב זמננו בפטפוט משותף, קניות מחוץ למשרד וארוחות גורמה על חשבון העבודה.
– איזה קולגות ? אפשר לחשוב שאנחנו באמריקה. אחד עוזר לשני, יד רוחצת יד, שמור לי ואשמור לך.
– איזה קולגות ? טיגריסים צמאי דם כל חיות הטרף האלו שבמשרדי. אין ברירה אלא לדרוך על גוויות במעלה ההר.
 

5. באיזו שעה את מגיעה לעבודה ומתי יוצאת ?
– לצערי אני צריכה להקדים לכן מגיעה עד 12:00 בצהריים, ממש מעיק. בסופ"ש אני הרוגה.
– כנהוג בהייטק – בסביבות 10 בבוקר ויוצאת ב 20:00 בערב אחרי שהבוס הולך, אבל באמצע, צהריים 4 שעות.
– אני כרגע בעבודה ולכן לא יכולה ממש לענות, אבל בעקרון משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הלילה הקטנות, ולכן כבר עושה גשר, כי בשביל מה לחזור הביתה ולראות את הררי הכביסה ?
 

6. עד כמה את שבעת רצון מעבודתך הנוכחית ?
– מבסוטית ואין תלונות, זה מה שאלוהים נתן, זה מה יש.
– יכול להשתפר, קידום קטן לא יזיק, אבל סה"כ חביב.
– החיים שלי בזבל, אני בורג קטן במערכת, ולא ניתנות לי מספיק סמכויות לבצע את כל הפעולות שאני חושבת שהארגון שלנו זקוק להן כל כך, בגלל זה החברה נראית ככה. בושה.
 

7. האם את שבעת רצון מהשכר המשולם לך בעבור עבודתך ?
– כן. בינינו, איזה משוגע אחר היה בכלל מעסיק אותי ?
– סביר, בינתיים אני לא מתלוננת, אבל חכו חכו שהמנהל שלי יגיע לשיחה החצי שנתית איתי.
– שערורייה. לומר שאני נמצאת בכמה דרגות שכר למטה ממה שמגיע לי יהיה אנדר סטייטמנט מוחלט.
 

8. באיזו תדירות את משתמשת בביטויים הבאים: "ווין ווין סיטואיישן", "מינוף", "בולטות", "ליצור באזז", "ניוד", "פרה חולבת" וכדומה ?
– שנייה, האוזנייה של התרגום הסימולטני לא עובדת. מה אמרתן ?
– לפעמים, בישיבה חשובה בה אני מנסה להיראות בעניינים ולהסוות פיהוק סורר.
– בינגו, שאלה לעניין. אני כאחת שדוגלת לגמרי ב WISYWIG, לעולם לא משתמשת במושגי הבאזז הרידיקיולס האלה. לכל בר דעת ידוע, שהם מעניקים בולטות בינונית ומותירים את בעלי המניות מחוץ למשחק. הקוביה מצידה, ממשיכה להיות מוטלת, אבל הביצה איננה מטילה, והפרה אינה חולבת.
 
 
9. כשמגיע בוס חדש למקום עבודתך את:
– BOSS ? את מתכוונת לאפטר שייב הנוראי ההוא? אבל זו הייתה הסיבה שנפרדתי מהחבר הקודם.
– נקווה שלא יהיה גרוע יותר מהקודם. שומרת על פרופיל נמוך אך מקווה שנתיידד במהירות.
– עושה מחקר מקדים אצל אנשים המכירים אותו, מבררת לגבי דרכי עבודתו, אופיו המקצועי ואסטרטגיות הניהול שלו. מכינה את עצמי להתמודדות מחודשת ולמצבי אי וודאות.
 
 
10. כשמתברר שרשת המחשבים נפלה ותתוקן רק מחר, ושהיום לא ניתן יהיה יותר לעבוד, את:
– אתן רציניות ? מקפלת החפצים, ויוצאת לשמש, לקניות, לפדיקוריסטית, בערב חוזרת להחתים שעון.
– מתייעצת עם חבריי לעבודה האם לקיים את הישיבה על הדשא או במסעדת "הרשת נפלה ולנו זה נפלא".
– נכון, זה קצת מאכזב, כי הייתי באמצע עבודה על איזה 5 דברים סימולטנית. אבל לא נורא, אני בחורה אופטימית שמתעשתת מהר. זו הזדמנות מצוינת לעבור על כל הקלסרים מהישיבות של לפני כמה שנים,
ולראות איך עוד אפשר להציל את עצמי או את החברה הזו מפשיטת רגל מוחלטת.
 
 
בהצלחה !!!
 
כעת, סכמי את הנקודות.
עבור תשובה ראשונה, העניקי לעצמך נקודה 1, תשובה שנייה, 2 נקודות, ותשובה שלישית, 3 נקודות.
 
כמה יצא לך ?
 
10-17 נקודות:
את נשמעת בחורה שלוקחת את הקריירה בפרט והחיים בכלל בקלות. ייתכן שחביב להיות במחיצתך,
אולי את אפילו סבבה של בנאדם, זורמת וקלילה, אבל זכרי: חשבון בנק מדולל או חוסר עניין ביותר מידי תחומים, אינם מוסיפים לסקס אפיל של אף אחת, מצודדת ויפת מראה ככל שתהיה. על כן עצתנו היא –
התחילי להתיידד עם עולם העבודה ויפה הפסקת עישון אחת קודם.
 
 
18-24 נקודות:
הקריירה שלך מעניינת אותך במידה סבירה. מספיק בכדי לא לרצות לירות לעצמך ברקה לפני יום עבודה,
או בכדי להפעיל את מעט גלגלי השיניים שנותרו במוחך ולא לפתח אלצהיימר בגיל 30.
אולם רצוי בשביל שמחת החיים שלך שתפתחי עניין רב יותר במקום בו את נמצאת מרבית משעות
היום, או לחילופין שתמצאי לך עבודה אחרת שיותר תהלום את כישורייך. נסי למשל כתיבת שאלונים בבננות.
 
 
25-30 נקודות:
את וורקוהוליסטית מוחלטת. פלא שלא מצאת חתן עד היום ? נראה שלא הקשבת היטב לדבריה של סבתא.
זה באמת נחמד שלמדת כל כך הרבה ושאת משקיעה את מרבית שנותייך היפות בטיפוח העסק של מישהו אחר, אבל למען בריאותך וה WELLBEING הכללי, כדאי בעדינות שתרגיעי.
לא יזיק איזה שיעור יוגה, מדיטציה, קרמיקה או טיפוח הגוף, ובבקשה: לא אלו הניתנים במהלך יום העבודה לעובדים המצטיינים בחברה.
נסי לצאת אל מחוץ לאורות הניאון, ולבדוק מה קורה.
אולי יגיע נסיך ? אולי חבית מלאה ממתקים לא משמינים תתגלגל לפתחך? אולי זכית בכרטיס הלוטו ששלחת אז ולא היה לך זמן לבדוק ? בהצלחה עם העולם.

 

 

 

 

4 תגובות

  1. BOSS האפטר שייב חחח

  2. איריס אליה

    גדול גדול, רוניתי. מה זה שמחה שאת חוזרת להצחיק אותי.

  3. כתבת נהדר , איזו השקעה , שווה שווה
    בכלל השאלונים הללו כשנוגעים בנושאים באמת כואבים , עלולים להיות ממש מפגע , כל השאלות שאתה מעדיף לא לשאול את עצמך או שלא יעלו, או לא לענות . או לא לענות ..
    כתבת יופי הייתי ממנה אותך לכתבת במשרה מלאה.

  4. רונית בר-לביא

    תודה איריסקה, אבנר, ואלמוני.

    לא יפה שעדיין לא הגבתי לכם, הייתם מתוקים מאד.

    אני קצת אוטיסטית לאחרונה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא