אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
אהובי חיבק אותי ויצא למלחמה.
כל כך רך ומכרבל הוא היה,
שיערו התנפנף במתיקות כשהתגלגלנו
בדשא, ברוח
היה לי הכל
ולו היה אותי,
אבל אז הוא מיהר
לחזור למלחמה ההיא
שנטש כבר מזמן
(לפני הרבה נשים)
עוד לפני שזכר
איך נוטשים
את אשתך.
אני והעיר הקדושה
ניסיון להיטיב עם דבר השיר:
"לחזור למחלמה ההיא
שנטש כבר הרבה שנים
לפני הרבה נשים
עוד לפני שזכר
את נוטשים
את אשתך."
משחקי המלים "נשים", "שונים" מיטיבים עם הטקסט.
ובכלל, במבנה שהצעתי שלושה בתים, כל בית בן שלוש שורות. דומני שעדיף.
תודה, גיורא על הצעתך.
המשחק "שנים-נשים" מוכר מידי לטעמי,
והוא לא התאים לי לכאן.
רציתי למנות את הזמן בנשים.
לגבי סידור השורות 3-3-3, הצעה טובה.
שיר מצויין, רונית.
שירים כמו קרחונים, הרוב מתחת לפני המים
תודה, גרא.
במיוחד לגבי השיר הזה,
הרוב מבחינתי כמו שכתבת,
מתחת לפני המים.
חזק ביותר.
תודה, איציק.
איפה אתה לאחרונה ?
נעלמת עוד יותר מאשר ההיעלמות של קודם ..
הי רונית,
תאור ביתך כפי שתארת בבלוג של יעל משעשע, באלאגן חביב ,מלא חמימות נעימה
ישר כוח|
עליזה תודה וגם
:)))))))))))))
מעולם לא קיבלתי "ישר כוח" על הבלאגן שיש לי בדירה, זה כייף וחדשני.
והאמת שבמציאות זה פחות ציורי ממה שזה נשמע, זה בעיקר בלאגן,
וקצת חביב.
לי נוח כאן.