אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
מדהים מה שהולך בשנים האחרונות בחנויות הספרים, שהפכו הרבה פחות אליטיסטיות
משוק מחנה יהודה למשל, שהוא היום שירה צרופה לעומת מדפי הספרים העמוסי קילואים
של קישואים, בנדורות ושאר מזיקין (לפעמים) הנמכרים על פי המשקל וגודל ה4X4 של הקונה,
לשם סחיבה הביתה של המרכולת.
עד כדי כך, שמי שמביא כמתנה ספר בצוק עיתים זה, נחשב למאד
לא אנין, אתה יודע שהוא הוציא על הספר גג 25 שקלים (סליחה עם כל אלו שקונים גם ספרי קלאסיקות שבדר"כ לא עומדים למבצע), וגם זה רק בגלל שקנה לעצמו עוד שלושה יותר טובים משלך,
וזה בערך כמו שפעם מישהו היה מביא לך זוג תחתונים שפורק מתוך חמישיית תחתונים ארוזים
ב 20 שקל.
הפעם קלעו לטעמי (עד הקטע המביך עם הסב השחור):
איZה בלאגאן הפוסט מודרניזם הזה. אבל גם קצת שמח אם זורמים….
מירי, באמת בלאגן ושטוח,
אבל קצת מצחיק גם.
עצוב-מצחיק.
צודקת לגבי ה"זורמים" – אנחנו בתקופה אחרת וכדאי להסתגל.
עצוב!
נכון, לי, הקטע עם קניוק עצוב,
והאמת אותי מה שמעציב מעבר ליכולת ההתפרנסות של האמנים, הוא ההשטחה של התרבות, שהאמת שמשתקפת היטב גם בסאטירה של "ארץ נהדרת" שהתדרדרה מאד, אבל עדיין לכותבים שם יש כמה הברקות אמנותיות שאני לא יכולה להתעלם מהם כחובבת הומור.
לקרוא או לא לקרוא זו השאלה
ועדיף שיקראו והספר יהיה זמין לכל ולא רק לאליטיסטים ובני העשירון העליון והמעמד הזעיר בורגני שידם משגת לקנות ספר ב80 או 90 שקל ואל תגידי שזה ענין של סדר עדיפויות כשמול ה80 שקל לספר עומדות הנעליים של הילד, ואם מתנה של ספר במבצע אינה אנינה אז אולי כדאי לקנות בונבוניירה במקום 🙂
אני בעד מבצעים והעיקר שיקראו
תלוי איך מסתכלים על זה
מזון רוחני צריך להיות זמין ונגיש לכולם כמו לחם , ואיך אמר אותו נזיר אם תהיה לי פרוטה אקנה לחם שאוכל לחיות ופרח שיהיה לי בשביל מה לחיות
ומזל שהיום אפשר לקנות פרח בלי לרעוב
או לפשוט את העור
או לחכות בתור בספריה עד שיתפנה
צריך להחליף את המשקפיים
אני מחכה גם שהאופרה תסובסד כדי שיופיה יהיה זמין לכל
רק כך אפשר לשנות תפיסה ומודעות
ולצרוך תרבות
ובתוכניות סאטירה תמיד מגזימים. ראיתי משפחות מאושרות במבצע הזה היוצאות עם סל מלא כל טוב לילד, לאם לאב וגם לנכדים- דבר שלא חלמו עליו לפני כן
לא ירחק היום וספרים ירצדו חינם אין כסף על מסך המחשב(הסנוניות הראשונות כבר כאן)
שבוע טוב רונית
חנה,
למה תמיד את כזאת רצינית ?
(טוב, אולי לא תמיד, אבל כבר קרה פעמיים שבפוסט שבא בקלילות ובסוג של שעשוע, את תופסת את הדברים קשה).
ברור שגם אני בעד שכולם יוכלו לקנות ספרים ושהמחירים יהיו נמוכים,
אבל: לא צורמת לך המסחרה הנוראית של הזילות (ולאו דווקא במחיר) של מה שקורה בצומת ספרים למשל ?
תראי את המערכון, הוא מ-ע-ו-ל-ה !!
ושכולנו נמכור ושכולנו נצליח לקרוא את מה שאנחנו רוצים.
(יכול להיות שהטעה מה שכתבתי על חמישיית התחתונים ועל ה 25 שקל, זה דיבור על כסף כמסמל).
רונית, אני לא כל כך רצינית , זו פשוט דעתי ואת המערכון ראיתי אתמול וכמו כל סאטירה הוא מוגזם, אגב החמישיה הקאמרית עשתה מערכון דומה על המנוי לתאטרון. המבצע הזה הוא ברירת מחדל בין אי קנית ספרים בגלל יוקרם ובין הוזלתם ואגב כך פגיעה ברווחי הסופר (שגם כך הם לא מי יודע מה)
ובעיני עדיף שיקראו ויהנו מארבעה ספרים במאה מאשר שלא יקנו ולא יקראו
ואנחנו חיים בתקופת האינסטנט של הסיפוקים המיידיים והמהירים ,והזיפזופים בשלט הטלוויזיה , איך יתחרו בכל זה הספרים, אם מראש מחיר כל ספר גבוה כל כך ?
הכל השתנה והתפיסה גם צריכה להשתנות
כן, חנה,
הכל השתנה ואנחנו צריכים להשתנות עם המציאות, אחרת נסבול.
אפשר להוזיל, אבל למה זה חייב להיות כרוך באווירת זילות והשטחה ?
כל כך הזדהיתי עם המערכון:
"קלאסיקות במחיר מביך", והמדבקות הצהובות הגסות בכל פינה.
והאמת שכרגע הבנתי מה הכי דוחה אותי במה שקורה:
תרבות הצריכה. זהו. הגברת הצריכה על ידי הוזלות אפילו, היא לאו דווקא מחווה לעניים או למעוטי האמצעים, כמו שניתן לחשוב בעקבות מבצעי הספרים למשל,
אלא העברת המסר שללא סל ענק של מוצרים מסויימים, הבנאדם אבוד.
וככה ממשיכה ההשטחה.
והפרסומות.
וערוץ 2.
וכן, בכל אלו גם אני משתתפת כצרכנית.
משתדלת להיות מודעת לפעמים.
ושבוע טוב גם לך, חנה יקרה.
מצטרפת ללי!
איפה קונים חמישית תחתונים ב- 20 שקל ?
אודה ואבוש קניתי וקניתי במבצעי הספרים 🙂 ואני גם נותנת ספרים במתנה (עם פתק החלפה) ושיחשבו מה שרוצים
והמערכון היה פצצה ושיהיה אחלה שבוע רונית
ריקי,
בירושלים הענייה אפשר להשיג הכל בכל מחיר.
ודווקא בקטע הזה יש כאן משהו כמעט-סוציאלי, יש כמה חנויות שהן כמעט בגדר גמ"חים.
המערכון פצצה – עצוב- מצחיק.
ראיתי את המערכון בארץ נהדרת, צחקתי ובכיתי. קניתי 4 במאה, את ספר הילדים שלי, להציל את שימבה, במקום לבקש עוד עותקים מההוצאה. עשיתי חשבון, 18 שקלים לספר ומזה אני מקבלת איזה תמלוג, אולי שני שקל ורבע? 🙂 אז למה לבקש.
זה גדול, נעמי,
שהסופר כבר קונה את הספרים של עצמו, כי ככה ירוויח יותר.
איזה דכאון זה לסופרים.
ובגלל שאני בדיוק בתקופה של עבודה על כמה ספרים, זה מעניין אותי יותר מאי פעם.
מה זאת אורמת שאת עובדת על כמה ספרים ?
נעשית סופרת ? אני בהחלט מקווה שמשהו קומי.
מהפתאם קומי?
אני כותבת את מלחמה ושלום ואת מצעד האיוולת :))
אני לא סופרת בכלל, אבל כתבתי שני ספרי ילדים בעבר, ועכשיו משהו אחר סודי …. שתדעו עליו בקרוב.
יש קומי, יש.
תודה על המחמאה אם זו היתה מחמאה וגם אם לא :))))
שיהיה בהצלחה רונית יקרה
וואו תודה, חנה.
מרוב הפקה אין לי כבר שאר רוח ליצירה האמת.
הי רונית, מציינת לעצמי שזה פוסט יום ולא פוסט לילה. לא יכולה להפעיל מערכות שמע כעת כי ילדיי ישנים ובתי המפונקת מתלוננת אפילו על רשרושי ההקלדה:)
סיגל :))
זה נשמע כמו ההפרדה לאקמול יום ואקמול לילה.
למהשלאתקני אוזניות ?
זה חוסך הרבה בלאגנים, גם
עם שותפים לעבודה ועם עוד אנשים
שמשום מה לא רוצים לשמוע את הדברים שאנחנו באותו רגע למרות שזה מוזר ודפוק.
:))