למה לי לקחת ללב.
יותר טוב שאשב לחלון, אסרוק שיערי ואפיץ ברשת.
כשנגעת במצחי, היה נשטף זהב שחור
(כך אמרת ולא זכרת אם חרזו כך בשיר),
ליבי חלב מתוק,
והכל נמלא אפשרות.
מה איתך, מה איתך – סע לאט, בחייאת,
תשתה קפה שחור ותתעורר, אתה המשורר.
אז חשבנו שנשנה את העולם, ויבואו כבר כולם.
חברים שלנו חשבו שהשתגענו, ולא באו.
(ישבו על הגדר)
היום התקשרת אמרת,
בואי אשה, לארוחת צעריים.
צער לך וצער לי, ישבנו שוחחנו על דא ועל הא:
על אבינו אדם, על אמנו חווה.
אני אמרתי: תראה, מלאכים בשמיים.
הלכתי לדרכי וחשבתי:
הימים הארוכים העצובים עוד יחלפו, הנה הם חולפים,
זה לא בדיוק געגוע:
בשביל לחיות צריך לטעות, לתת לעצמך לסלוח,
פשוט לאהוב.
כמה טוב שבאתי הביתה.
http://www.youtube.com/watch?v=jA-At95m01s
(מי שאומר לי: "אם רוניתה איננה, אני אנה בא", אני מתחתנת איתו !!)
http://www.youtube.com/watch?v=YobhTuiFKww
(יש לי דברים חדשים בראש, יש לי דימיון שעוזר לפעמים).
אמנם הבחורה בקליפ הזה עציץ, שנות ה'60 כזה, אבל השילוב
של איינשטין הצעיר, שלום חנוך הצעיר, ואורי זוהר מרחוק, נותן תקווה …….
מעולה מעולה, רוניתי. אחרי העצובת בוקר שלך, ארוחת הצעריים הזאת תיכנס לפנתיאון.
איריס מאמי, תודה.
לגבי ה"ארוחת צעריים", פשוט חלפי כבר הקדים אותי..
האמת שהקטע כאן גרוע וסתמי, מזור שאהבתם.
את יודעת, רוניתי, כמה שפחות מתכוונים ומתאמצים זה יוצא הכי אמיתי. בחיי שהבנתי את זה רק לאחרונה.
שנים שניסיתי לכתוב נורא "מתוחכם" ו"מיוחד". עד שגיליתי שזאת לא אני.אני לא מתוחכמת מידי ולא מיוחדת מידי. אבל אני כן אני. וכמוני יש רק אחת. אז אם אכתוב את עצמי, זה יצא מיוחד בדרכו.אז מה אני לעזאזל רוצה להגיד? אהמ…ממ… זה שאת מאד מאד מיוחדת בדרכך. לדעתי. וזה ממש לא פילוסופיה בגרוש.אני חושבת שגם אם אקרא טקסטים שלך, בלי לראות את שמך מתנוסס מעל, אזהה שזאת את. ואני חושבת שזאת אחת המחמאות הכי שוות שיוצר יכול לקבל, (בציור, למשל, אפשר להגיד את זה על איריס קובליו, משלנו… והיא גדולה. בטח תסכימי איתי.) ומעטים ראויים לקבל מחמאה כזאת.
ואגב, חלפי כתב ארוחת צעריים בע', כי איינשטן ורביץ שרים את הה"א, למיטב זכרוני, עם הרבה נשימה…לא?
טוב, כבר אמרתי לך שיש לי בעיה עם האוזניות.
לילה טוב בוקר טוב לך, איך שלא יהיה.
מסכימה עם איריס
איזה הברקות ממש זיקוקי די נור
תודה מירי.
כתבתי "מזור שאהבתם", במקום "מוזר", אבל אולי זה לא סתם פליטת קולמוס.
אריק איינשטיין בבלנדר.
יצאה עוגה לא רעה!
שבוע טוב
גם לא טובה, גיורא :))
שבוע טוב.
"אם רוניתה איננה, אני אנה בא"
מי המתוק ?
🙂
ובמחשבה שניה, עדיף לגבר (וגם לאשה) שיידעו אנה הם באים גם ללא אדם אחר.
מרמתוק, אבל מצחיק, רוניתה.
בשביל פגישות כיפיות יש לנו כמובן את אחר הצעריים 🙂
מרמתוק זו הגדרה טובה, אמירוש.
אחר הצעריים זה טוב, אבל לעיתים עד בוא הערב יכול שוב להתהפך הגלגל.
אין ביטוח כנגד המצברוח.
מרמתוק, אבל מצחיק, רוניתה.
בשביל פגישות כיפיות יש לנו כמובן את אחר הצעריים 🙂
ממש חידון: כמה שירים בשיר? עשוי יופי!
סבינה, כרגע נוספו עוד כמה 🙂
השיר נכתב רק בשביל לפרוק, ללא כוונה אמנותית.
ארוחת צעריים, רונית, טובה גם לתיאור ארוחת ערב או בוקר.
גדולה השירה שכתבת כאן!
"השירה משחררת", חנוך 🙂
מצחיקולה
מרמתוק, איריס,
אם גם מצחיק, זה טוב.
פתיחה מצחיקה לשבוע חדש, רונית.
"לבי היום עלי" טוב.
תודה, שחר,
שמחה שעשה משהו הקטע.
יש "רע לתפארת" ויש ליבי היום עליי טוב.
בנוסח שיר הסטיקרים של גרוסמן.
האמת צריך קצת יותר ליטוש , הרעיון
והביצוע עד מלאכים בשמיים טובים,
אחר כך כבר מפוזר.
אם לא אקרא את הפוסטים שלך אנה אני בא.
תודה, איציק.
הרעיון הוא תחושה, שאני לא חושבת שהייתי רוצה ללטש.
את הביצוע שיניתי מעט, בזכותכם.
יש שורות שרצות בראש שלנו ובונות לנו מכנה משותף
עשית להן יופי של מונה 🙂
שבוע מתוק רונית
נכון,
אני גם מרגישה את המכנה המשותף התרבותי הזה, ריקי,
יפה אמרת.
בגלל זה אני חמה כל כך על העברית,
קשה לי לתקשר על אמת עם זרים לפעמים.
שבוע מתוק גם לך, יקירתי.