אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
כשאתה בא
הם מחייכים בקמטוטים קטנים-גדולים,
זורחים מרוב,
הנה האור הגיע.
כשמושיטים ידיים לחבק,
ביתם מוצת אורה גדולה וחום.
וכל הערב
אתה מלך והם –
מי הם אוהביך
וכל השפע
כל היופי
כל הטוב וכל הדם
זורמים ממך ואליך
זורמים אצלם ושם ובכל מקום שבעולם
ימים מרים מהרגיל לעונה
קרבה עזה שוטפת
ואין לה סוף,
היא רק המשך
היא זמן הולך ובא ולא אוזל
ושקית אחת גדולה,
בה צרור בננות בשלות, ברוקולי אחד, כמה עופות ובשרים ואוסף של קציצות כאלה חד פעמיות,
אגס אחד חמוד, ואוסף ופלות משונות.
שרק תהיה בריא,
שקית כזו של כוונות
לא תסולא בפז,
וגם בעולמות העליונים
עדיין משתאים
עדיין משתאים.
(אולי קצת מתקנאים)
יש משתים שראויים לתואר סעודה של אהבה.
איך אהבתי את זה:
"ושקית אחת גדולה,
בה צרור בננות בשלות, ברוקולי אחד, כמה עופות ובשרים ואוסף של קציצות כאלה חד פעמיות,
אגס אחד חמוד, ואוסף ופלות משונות.
"
יעל,
גם אני 🙂
מזכיר בכל מילה כמעט את הבייביסיטר שעשינו אתמול לנכדות.
איזה כייף לנכדות.
יפה ואופטימי.
כן זה אופטימי, איציק.
איפה אתה, אגב ???
הרבה זמן..
יופי חי
צריך לשיר את זה
ריקי, את צודקת לגבי ההלחנה, לא חשבתי על זה.
שיר יפה מאד, שבוע- טוב.
תודה, אביטל.
גם לך, שבוע טוב לא יסולא בפז 🙂
יופי ועכשיו בלשון נקבה ואהיה שמחה.
הלשון כללית, מירי.
אבל את יכולה להיות שמחה 🙂