אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון

           ביום אני קמה בצהריים חושפת שיניים, קוראת את קריאת הגבר, יוצאת אלי קרב. ביום לוחמת עזה, גיבורה קשה עיקשת, (עצובה מותשת), רחובות מרים מזעם, רעש שאינו נפסק,  מדפים קשים בסופר, בגבורה אל מול המון אדם זועם. החום חם והקור קר והדברים אינם עוד נסבלים. ומה יבוא. מה. מה עוד. בשעת בין הערביים לפתע נזכרת. נזכרת ...

           אתה שלו והרמוני – זה נעים. נוח לך – זה רגוע. אמממ… [תיזהרי] כשאני איתך טוב לי אני אהובה, מאושרת מרוב אישור. אמממ… [תיזהרי] בנוכחותך אתה תופס מבלי משים במותניי ומגביהני מעלה מעל ראשך, זה אבירי. מבלי להיות מידי להוכיח להעיד על עצמך כל כך הרמוני שכמותך אמממ… [תיזהרי] עד שאני שואלת איפה אתה ? כל כך ...