רופא הצעצועים מטפל בהבעה ויצירה, פסל וגנן
ע. מגיעה לחדרי בשתיקה קבועה כרגיל. היא ילדה סגורה ומופנמת, הסובלת מ"אלקטיב מיוטיזם" (אילמות מרצון). יש לה יכולת ברורה ומוכחת לכושר דיבור תקין לחלוטין, אך מסיבותיה, היא בוחרת שלא לדבר עם אף אחד, מורים ותלמידים. עם אימה בבית, היא מדברת קצת.
כבר כשהגיעה בתחילת השנה, אמרתי לה, שאינה חייבת לדבר איתי, כי יש המון מה לעשות בחדר בלי לדבר ורק שתסמן לי עם הראש או היד, מה היא רוצה לעשות.
"את רוצה גם היום לצייר?" שאלתי ביודעי שציור בצבעי גואש אהוב עליה מאוד.
ע. אינה מסמנת "לא" עם הראש ואני מבין מכך, שתשובתה היא "כן".
עכשיו מתחיל טקס קבוע שעליי לחזור עליו בקפדנות בכל פעם.
אני מוריד את מגש הצבעים הקטן שבו 12 גומות, לוקח צבע צבע מהמדפים ושופך מעט לכל גומה. חייבים להיות 12 צבעים שונים בדיוק: כחול,אדום,צהוב, כתום וכדומה.
מילאתי את הגומות שעל המגש בצבעים, הגשתי לה אותו, בצרוף מכחולים ודף נייר לבן ונקי.
"את יכולה להתחיל לצייר" אמרתי.
ע. נשארת לשבת קפואה מול הנייר והצבעים ואינה שולחת כרגיל את ידה אל המכחול.
חיכיתי מעט, אולי היא מחפשת נושא לציור, אך הבעת פניה העידה על מצוקה ותסכול.
"את יכולה להתחיל משהו ואז זה כבר יזרום מעצמו" נסיתי לעודד אותה.
ע. אינה מזיזה את ידה, מתבוננת בנייר במכחול ובמגש הצבעים אך כרגיל אינה מוציאה מילה.
חיכיתי עוד כמה דקות מעיקות ולא הבנתי מדוע אינה מתחילה לצייר. תמיד היא מתחילה מיד, לאחר שאני מסדר לה את הנייר והצבעים, אך לא הפעם!
ידעתי שמשהו מעכב אותה, שמשהו כאן אינו מאפשר לה להתחיל עבוד , אך לא ידעתי מהו.
הדקות חלפו וע. יושבת עדיין קפואה ושותקת.
לפתע נפל מבטי על מגש גומות הצבעים וראיתי שגומה אחת נותרה ריקה ללא צבע ואז נוכחתי לדעת שבקבוק הצבע הסגול נותר על המדף, לא הצטרף לשולחן ולכן הגומה נותרה ריקה.
"אני יודע" אמרתי כמי שאבן נגולה מעל ליבו " שכחתי את הצבע הסגול" ומיד קמתי ממקומי, נטלתי את הבקבוק הסגול ושפכתי מעט לתוך הגומה הריקה.
עיניה של ע. אורו והבעה מופלאה של רווחה ואושר התפשטה על פניה ומיד החלה לצייר.
נשאלת השאלה: מדוע העדיפה ע. להתייסר זמן כה רב, במקום להגיד מילה אחת "סגול!". מכל התיאוריות על הסיבות לאלקטיב מיוטיזם, חביבה עלי זו המדברת על הצורך בשחזור הקשר הסימביוטי הטוב , בו הזולת ואני נמצאים ב"אותו ראש" ויכולים לחוש ולדעת מהם צרכיו של האחר, מבלי להוציא מילה. הרי זו לא חוכמה לבקש משהו, ההנאה והסיפוק נובעים מכך שהזולת חש ויודע לבד , מהם צרכיי!
דומני שפרשת הצבע הסגול, תומכת מאוד בתיאוריה זו.