רופא הצעצועים מטפל בהבעה ויצירה, פסל וגנן
העץ המסכן חלק א
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=27258&blogID=468
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=27258&blogID=468
בפעם הקודמת הכין ר. עץ אותו כינה העץ המסכן. לאחר שצבע אותו בנדיבות בצבע כחול נוזלי ומאסיבי, פיזר עליו כמות נכבדה של נצנצים מוזהבים, שכיסו את רוב העץ. "זה כדי להסתיר שהוא רע, מבפנים הוא מפלצת וזה הצבע הכחול שלו וכדי שלא יראו כמה הוא רע, הוא מכסה את עצמו בנצנצים מזהב" הסביר.
לפני שיצא מהחדר, הצעתי לו אז, לכתוב פתק לפעם הבאה עליה כתב :" לשבוע הבא להכין תרופה לעץ המסכן". ר. הסכים והכין פתק גדול לתזכורת.
בשבוע שלאחריו נכנס ר. לחדר הטיפולי ולא הזכיר כלל את העץ או את התרופה. כשמבטו נפל על העץ שעמד על המדף, רק אמר ""הנה העץ שהכנתי" אך לא המשיך.
"אני חושב שהכנת משהו, איזו תזכורת " ניסיתי להזכיר לו, אך ר. כנראה לא זכר. הוצאתי מהארון את הפתק הגדול והראיתי לו.
"מה כתוב כאן" שאל
"זה אתה כתבת, תקרא" עניתי
ר. מקמט את מצחו קורא ואומר :" כן אמרנו שנעשה תרופה לעץ המסכן"
"ממה אתה חושב שכדאי לעשות תרופה לעץ" תהיתי
"אני לא יודע, אולי מעצים" הציע וניגש לחטט בארגז פיסות העץ, נבר בו שוב ושוב ולא העלה דבר.
"אני יודע" התעורר לפתע " מעשה תרופה מאבנים " .
הוא ניגש לסלסילת האבנים ובחר בקפידה אבן ארוכה וצרה .
"ועכשיו תן לי צבע ירוק וחום" ביקש
"רק ירוק וחום או עוד צבעים" שאלתי
"לא, לא רק ירוק וחום צריך לתרופה" ענה ר. נחרצות
"זאת תהיה אבן קסמים כזאת שמרפאה?" הפגנתי סקרנות לגבי הבחירה באבן
"לא, זו לא תהיה אבן קסמים " ביטל ר. את האפשרות שהעלית, בעודו צובע את האבן בירוק " זה יהיה לב חדש להחליף את הלב הרע של העץ ואז הוא כבר לא יהיה מפלצת ויהיו לו חברים… אנחנו נפתח את העץ ונכניס לו את הלב החדש הזה" הסביר.
ר. מסיים את צביעת האבן בירוק, פונה לצבע החום ומתחיל לצבוע שכבה שנייה עבה ונוזלית המכסה את רוב האבן , פרט לקצה הנותר ירוק. הצביעה המאסיבית הזו הופכת את האבן בעיניי לגוש בשר רטוב ומבריק עם קצה ירוק. אני חושב על צמדי המלים "לב אבן" לב מדמם" ומניח את האבן נוטפת הצבע להתייבש עד הפעם הבא.
כנראה, בלתי אפשרי יהיה בשבוע הבא לפתוח ממש את העץ, להוציא את ליבו הישן ולהכניס לתוכו את הלב החדש, אבל אולי גם לא ממש צריך.
אני מאוד נהנית לקרוא את הבלוג שלך הכתוב ברגישות ובבהירות
איריס תודה! אבישי