רופא הצעצועים מטפל בהבעה ויצירה, פסל וגנן
פ. ילד בן 8,נבון מאוד ואפילו מחונן, הגיע לטפול מתוך מצוקה הנובעת מעימותים בלתי פוסקים עם אחיו הגדול. טיבם של העימותים הינו בעצם התעלמות גמורה מצד האח הגדול, השקוע כל הזמן בעולמו הסגור מול המחשב או הטלויזיה.
האם, אישה פעילה וחרוצה, עובדת כל היום בעסק משלה, כך ששני הילדים, שעות רבות לבד.
פ. נכנס לחדר ופונה מיד למדפי המיניאטורות, ומוציא בזה אחר זה כעשר חיות שונות: סןס, היפופוטם, צבי, נמר אריה וכדומה.
הוא מכנס את כל החיות בחצי גורן על השולחן, ומעמיד מולן בובת אישה רכובה על סוס ומצהיר:" זאת המנהיגה שלהם, היא כל בוקר עושה להם אסיפה, מחלקת להם הוראות ועוזבת לעיסוקיה עד למחרת בבוקר, היא אינה נשארת איתם בג'ונגל.
"היום", הוא ממשיך "היא מודיעה להם שהלטאה הטילה ביצה (שם ביצת גבס קטנה) ושכולם חייבים לשמור עליה מכל משמר כי הביצה חשובה מאוד!"
הוא ממשיך:" ההיפופוטם חשק בביצה, גנב אותה והחביאה בתוך האגם בו הוא גר ולמחרת שהמנהיגה מגלה שהביצה נעלמה היא מכנסת את כל החיות, כדי למצוא את האשם בגניבה.
"יש לה שיטה" הוא מסביר "היא תסתכל לכל חיה בעיניים ומי שיפגין מבט מופתע או נבוך, הוא האחראי , הוא האשם".
כאשר המנהיגה עוברת להביט בעיניו של הסוס השחור, ההיפופוטם דורך על רגלו של הסוס ששולח מבט מופתע ומפוחד, דבר שמפליל אותו מיד בעיני המנהיגה. ההיפופוטם אינו מסתפק בזאת ומחביא את הביצה בביתו של הסוס, כי שמע שהמנהיגה החליטה לעשות חיפוש בבתי החיות.
הסוס השחור עומד לדין בפני בית משפט החיות, כאשר לשופט מתמנה ההיפופוטם. הוא נידון לגרוש מהיער ועובר לעיר לעבוד תחת מרותו של "איש משוגע" שמעביד אותו בפרך ומתעלל בו.
עוברות שנתיים והחיות דורשות דיון נוסף בעניינו של הסוס השחור. המנהיגה מחליטה לחפש טביעות אצבעות על הביצה ומגלה כמובן את אלו של ההיפופוטם.
האשם האמיתי נחשף ונשלח לעבוד עבור "האיש המשוגע" במקום הסוס השחור שחוזר ליער.
"איך זה להרגיש שמאשימים אותך במשהו ללא כל הצדקה?" אני שואל.
"כן, אחי תמיד הופך אותי לכבשה השחורה של המשפחה" הוא עונה.
"ואתה לא יכול להגן על עצמך?" שאלתי עוד
"לא, הוא גדול ורובץ כל היום על המיטה וצופה בטלוויזיה" הוא משיב
"אם כך, הסיפור על החיות הוא בעצם סיפור על בני אדם "אני מציע
"אולי" הוא עונה.
