.
Disvolution / ©רבקה ירון
מְשֻׁיֶּכֶת לְעַם חֲסַר גְּבוּלוֹת
לְדָת שֶׁקְּצוֹתֶיהָ מַשְׁפִּיעִים צְלָב וְחֲצִי יָרֵחַ
וְלִבָּהּ מְדַמֵּם פְּלָגִים-פְּלָגִים
יְלִידַת כִּסּוּפִים* בַּקּוֹנוּס הַדְּרוֹמִי
שָׁרָשִׁים
בֵּין אִיגוּאָסוּ לְאֶרֶץ הָאֵשׁ
אַ רְ גֶּ נְ טִ י נָ ה*
יִ שְׂ רָ אֵ ל
פְּסִיחָה
פֶנוֹמֶנָלִית
פִּשּׂוּק
קוֹרֵעַ
וְלֹא יְהִי שׁוֹמֵעַ
לִבִּי עֵר**
הָיָה
—————————–
* Argentina > argento > lat. argentum [עברית: כסף (המתכת) >
כיסופים].
** אמיר גלבוע, "רציתי לכתוב שפתי ישנים", עם עובד, תשכ"ח; שם,
עמ' 50.
בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
חזק
תודה, אומי.
ושנת 2014 טובה.
כסף, כיסופים…געגועים ופיסוק קורע…
כסף – המתכת, כן.
תודה לך, תמי.
ושנת 2014 טובה.
מעניין צמד השירים הזה, בעיקר כשקוראים אותם זה אחר זה.
וואו, עשית לי אֶת היום, אולי אֶת השבוע ועוד, גליה:
שמת לב שמדובר בצמד טקסטים* שבאים זה אחר זה.
תודה!
————————-
* אני כותבת טקסטים, קוראת טקסטים – אִם הם שירה, פרוזה, סיפורת, אדע אחרי הקריאה. הגישה הזאת <שלי> נראית לי נקייה, פתוחה.
רבקה שלום וברכה!
אני מנסה להבין מדוע שירך – Disvolution, שיש בו דימויים מעניינים ורבי משמעות, וקצב מילולי ושירי מיוחד – מדוע, השיר לא מדבר אליי בשלמותו באופן רגשי, רציונלי או אסטתי ומשאיר אותי לא מזדהה וגם לא מבינה את דרך השיר והחיבור בין כותרתו (מַזֶה?) לטכסט ולציטוט בסוף השיר.
ברור שאת בודקת את שורשייך כדי לשייכם לביוגרפיה האישית-לאומית-גיאוגרפית שלך. עד כאן הפתיחה, מנקודת ראותי. בהמשך יש מעבר למילים הקוראות ונקראות; "פְּסִיחָה/ פֶנוֹמֶנָלִית/
פִּשּׂוּק/ קוֹרֵעַ//", הנותנות רמז עבה לקריעה (קורעת לב , אולי) מארץ מוצאך ארץ האש, והגירתך לישראל.
הקטע של אמיר גלבוע שהבאת לא מוסיף לי תובנה מה את מבקשת לומר בשיר. (אני קוראת נאמנה של א.ג. מזה הרבה שנים ואוהבת מאד את כתיבתו ושיריו.) אני חושבת שציטוט בתוך שיר צריך להתחבר על דרך הדמיון ואופן הביטוי של הכותב עם הציטוט, או להיפך על דרך ההשוואה והשוני ביניהם.
אני שולחת לך קישור לשיר של דלית חומסקי שהופיע היום באתר "ליריקה" ושמו "דליות". בשיר כותבת דלית על שיריה של דליה רביקוביץ ועושה בתוכחו חיבור מופלא בעיניי, לדליה ר. ושירתה ובעיקר למלאכת השיר שלה עצמה (של גילית).
http://lyrica.org.il/blog/?p=379
שבוע טוב! ~ רוחה
תיקון 2 שגיאות שלי במשפטים הבאים:
אני שולחת לך קישור לשיר של גילית חומסקי שהופיע היום באתר "ליריקה" ושמו "דליות". בשיר כותבת גילית על שיריה של דליה רביקוביץ ועושה בתוכו…"
בוקר טוב ושבוע טוב, רוחה.
כהרגלך, את מעלה שאלה שהיא גדולה-גדולה-מדַי למידותַי:
מדוע הטקסט/השיר *שלי* *לא* מדבר אלייך.
אין לי מושג, רוחה.
קראתי כל מה שהעלית מן הקריאה + ההבנה שלך.
אבל מעבר לכך באמת, באמת, אין לי מושג.
לדעתי, לגיטימי לחלוטין להרגיש מה שאת מרגישה: "הטקסט/השיר הזה לא מדבר אלַי."
אני מודה לך מאוד על האינפורמציה כי היא נחוצה לי מאוד. בזכותך אני יודעת שעלַי לבדוק את הטקסט ואת עצמי.
ובאשר לקישור: תודה גדולה!
כל טוב, רוחה.
רוחה,
אני לא יודעת אִם יעזור לך, אבל חשבתי שוב ושוב ו-
אַת כותבת ש-
"הקטע של אמיר גלבוע שהבאת לא מוסיף לי תובנה מה את מבקשת לומר בשיר."
אולי לא קראת נכון?
כי מה ש*אני* כתבתי הוא:
וְלֹא יְהִי שׁוֹמֵעַ
לִבִּי עֵר
הָיָה >>> "היה" לא שייך לאמיר גלבוע.
וכדי שיהיה לך ברור יותר:
וְלֹא יְהִי שׁוֹמֵעַ/לִבִּי עֵר/הָיָה
בכל אופן: אשנה אֶת הבית האחרון ל-
וְלִבִּי עֵר הָיָה
– כאשר "לבי ער" הוא שיבוץ (כך קוראים לו בשירת ימה"ב) מ"שיר השירים":
"אני ישֵנה ולבי ער" /
ז"א: "לבי ער" נלקח מהפסוק הנ"ל.
אִם עזרתי לך או לא – רק אַת יודעת.
אַת עזרתְ לי.
תודה!