בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
.
.
אני חדשה-חדשה, עוד לא למדתי איפה, איך מגיבים, שולחים וכולי.
לכן אני לא מגיבה, לא עונה וכד'. אנא סליחתכם.
ייקח לי זמן רב ללמוד בגלל קשיים פיזיים, החל מראייה.
אני מבקשת מכם סבלנות.
(אולי טעיתי כשפתחתי דף בפייסבוק.)
תודה מראש,
ושנת 2014 טובה לכל אחד מכם.
שלכם,
רבקה ירון
—
כדאי להיזהר מהמדיום הזה, רוב אלה שכתבו כאן, כבר לגמרי שם.
לדעתי עבור שירה הוא די עלוב, שירים זוחלים במורד ציר הזמן.מי זוכר אותם?
לא רעיון כזה טוב. ולקשרים חברתים יש כבר ווטס אפ, אולי עדכונים וכאלה.
כך לטעמי.
אביטל יקרה,
– לדאבוני הרב (מאוד), לא נראה לי שזה מה שיקרה. קשיים אמיתיים מונעים ממני לעבוד עם פייסבוק;
– אַת מושכת הרבה קוראים אלייך כאן (זה לפחות נה שכתוב בדף הבית), ואין לך צורך בקוראים נוספחם. כאן, הגם שיש לי קוראים, לרוב לא מגיבים. בפייסבוק הכול הולך מהר יותר, חזק יותר וכולי :)). אז אני מנסה;
– עבור שירה, לעת עתה, ממה שהצלחתי לקרוא/לראות, זה מקום מצוין;
– היות שאני כותבת פרוזה (סיפורת וכד'), אני מקווה שבפייסבוק יהיו לי קוראים ומגיבים;
– קשרים חברתיים? יש לי משלי, אביטל. לא זאת המטרה שלי.
– והכי-הכי חשוב:
תודה רבה-רבה שהתעכבת והגבת לי כאן!
שנת 2014 טובה לך וליקירייך.
תודה. חודש טוב. רק כאן קוראים דוסיות, מתוך סקרנות או מה לא, שם זה במה של חברים, ואצלי יש פוסטים שצווברים קוראים, זה הכל, התגובות שם לא מי יודע מה אוביקטיביות.
בקיצור זה לא כנה.
יכול להיות שאם הייתה לי שם הצלחה מסחררת, היתי מדברת אחרת. אבל אישית, ההמוניות לא נחרטת לי.
אני יודעת אישית על כמה לייקים שקבלתי, ספורים אומנם, מאנשים שלא קראו בכלל את הקישור שהבאתי. בקיצור זו במה מאד מסחרית, פלטפורמה להפצה, שמי שיודע להשתמש בה מרוויח.
לקדם ככותב, זה לא. אני כותבת כאן גם אם אפס תגובות כי עצם הכתיבה פותחת אותי רעיונית. וזה הכותב. מהותו.
אביטל יקירתי, יש לך עסק עם בת ישירה של הזַן הקרוי Homo Scribo (האדם הכותב)
כמעט-כמעט מבטן ומלידה :)). ככה שאני מבינה היטב מה עושה הכתיבה לרעיונות.
ובאשר ל-
כן/לא קוראים:
גם כאן – ולא רק כאן – יצא לי לקרוא תגובות שבינן לטקסטים (לאו דווקא טקסטים שלי) הקשר סביבתי בלבד, קרי: גם הטקסט וגם הכתובה נמצאים באותה הסביבה.
כנוּת: נושא מורכב מאוד, למיטב הבנתי.
לקדם כותב/כתיבה:
הלוואי עלַי, ללמוד איך להיעזר בפלטפורמה של פייסבוק להפצת תוצרות הכתיב שלי! בכל תחום.
ובכל הכנוּת מצדי לדברייך:
אני יודעת שאני זקוקה לתגובות *ביקורתיות*, ענייניות:
– "השורה הזאת מיותרת";
– "הרעיון הולך לאיבוד ב-";
– "זה בית טוב";
– "המילה הזאת חזקה מדַי לטקסט";
– וכד'.
מותר לי לקוות, נכון?
'חברים' לעומת 'קוראים' (אגב: אני מתכוונת להיות קוראת, לא חברה של-):
הטרמינולוגיה לא משנה את הסמנטיקה ה"אופרטיבית", קרי: מבחן התוצאה.
ולסיום:
אני מודה לך מאוד על ההזדמנוּת שנתת לשתינו – לעצמך ולי – לקיים מעין דיון סביב כתיבה-קריאה, כותב-קורא, ציפיות-תוצאות/מציאוּת. זה לא משהו שכיח, נפוץ, יומיומי, אביטל.
המשך יום נעים.
—
נ"ב: אַת מוזמנת תמיד, תמיד, לבוא לבלוג שלי, לקרוא, להעיר – מה שאַת רוצה.
מבחינתי, חבל שאצלך בדרך כלל אַת לא נפתחת לשיחה/דיון.
אז זהו רבקה, מידי פעם עיינתי בתגובות ולא מצאתי את הביקורת הזו, אותה ציינת, שלעיתים אינה נעימה לנו, אך אכן מקדמת.
רק יפה, נפלא, וכדומה. ולייקים מכל עבר בלי קשר לנושא, אם אם, שזה מעצים אותנו וגם זה טוב, אבל עניני לטקסט זה לא.
פשוט הכל חולף במין בההיה ארוכה במסך, שלא לדבר על שפע ויכוחי סרק בין כל מיני אושיות, דבר שהיה גם כאן בעבר, אך בכל זאת הייתה הפריה של רעיונות.
נחמד, ממכר, כן נעשה מחקר שהמסך אכן ממכר, ושם יש כל הזמן מידע, כך שכן. יותר מפה. אבל גם פה היו תקופות. אבל אחרות.
ובאש לדיון,אני דוקא מתדיינת אך לא על כל נושא. וזה יותר מבפייס בוק, שם הדיון הוא לצורך קידום בלבד, זה ודאי ובדוק.
אתחיל לפי סדר, אביטל,
ואני שמחה מאוד שראיתי את תגובתך לפני כניסת השבת.
תגובות:
אִם (אִם!) איכנס לפייסבוק כמו שצריך, תמצאי תגובות כאלה, ביקורתיות וענייניות: שלי, לפחות.
אגב, ובלי סוגריים – כי ממילא לא אנקוב בשמות הנוגעים בדבר -: למדתי שכאן, בבננות, רוב הבלוגרים לא אוהבים אותן, אֶת ההערות הנ"ל. אצלם, כשיש כאלה, אחר זמן מה הן נמחקו. לכן אני שולחת במייל את ההערות שעלולות לפגוע ברגשותיהם.
לי לא מפריעות, אבל זה עניין אישי.
אגב נוסף:
אני מקבלת פידבקים/משובים במייל בכמות גדולה למדַי. למה? כובע.
הכול חולף (…):
כן, אַת צודקת בזה. ייתכן שלא אסתגל ואפרוש די מהר. אין מתעכבים. אין העמקה. כאילו סטטוס = תמונה אחת מיני רבות במוזיאון שהפרוזדורים בו מתפצלים כמו ב"גן השבילים המתפצלים" של בורחס (Borges), או במבוך.
ויכוחי סרק:
עוד לא הזדמן לי. מה שבטוח: אני לא קליינטית בהם.
ולגבי דיונים:
מכיוון שאותי מעניין לקדם רק מה שטוב בעינַי + להשיג קוראים (מה שנכון – נכון),
אני מגיעה אלייך, לבלוג שלך:
לוקחת לתשומת לבי.
ומוסיפה בקשה:
תני לי אפשרוּת לדיון *גם* כש/אִם הנושא לא מעניין אותך אבל כן מעניין אותי.
שבת שלום ושלווה
ותודה!
תבקשי ממני ואאשר הפייסבוק במה טובה לפרוזה קצרה ושירים זה גם מדיום שיווקי צריך להכנס למשמעת פייסבוק לא להתמכר -במינון סביר
חנה יקרה, איך?
איך אבקש ממך חברוּת?
אנא, בקשי אַת ממני, כי הבקשות מגיעות לדוא"ל שלי ואז אני רואה ויכולה לאשר. בסדר?
הנה הלינק:
http://www.facebook.com/rivinah
תודה רבה-רבה מראש!
ובאשר להתמכרוּת: תודה על האזהרה. אני משערת שאהיה שם (אִם וכאשר אצליח להתנהל בפלטפורמה הזאת) פרק זמן דומה לזה שאני משקיעה כאן.
מקווה שתקראי ושתשלחי לי בקשה לחברוּת.