.
.
לילה-לילה / ©רבקה ירון
לַיְלָה-לַיְלָה / לַיְלָה-לַיְלָה-לָה
לַיְלָה-לַיְלָה / לַיְלָה-לַיְלָה-לָה
מַגִּיעָה לְמַעְבֶּדֶת שֵׁנָה לִקְרַאת הַלַּיְלָה
יְלָדִים וְאָבוֹת יְלָדוֹת וְאִמָּהוֹת חִלּוֹנִית
יְחִידָה אֲנִי לֹא קַיֶּמֶת יְלָדִים יְלָדוֹת
פֵּאוֹת גַּרְבִּיּוֹנִים מִתְלַמְּדִים חוֹקְרִים בּוֹחֲנִים
אָבוֹת אִמָּהוֹת וּדְרִישׁוֹת לַיְּלָדִים יְלָדִים
זֶה שִׂמְחָה יְלָדִים זֶה בְּרָכָה בְּרָכוֹת תְּפִלּוֹת אֲנִי
לֹא קַיֶּמֶת הָרִשּׁוּם הַתּוֹרִים הַכּוֹבָעִים
כִּסּוּיֵי רֹאש נִדְחָפִים אֲנִי לֹא קַיֶּמֶת אִמָּא וְיַלְדָּה
וְעוֹד יַלְדָּה מִי הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה בַּגַּן
אַבָּא וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מֵבִיא אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת
מֵבִיא אַרְבָּעָה בָּנִים מִן הַהַגָּדָה אֲנִי לֹא קַיֶּמֶת
אֶצְלָם הַכֹּל בְּסֵדֶר, לָמָּה דּוֹרְשִׁים בְּדִיקָה. אֶצְלִי
לֹא הַכֹּל בְּסֵדֶר. דּוֹחֲפִים אוֹתִי וַאֲנִי קַיֶּמֶת אֲנִי
הַצִּפּוֹר שֶׁל קֵן לַצִּפּוֹר, לֹא רוֹאִים אוֹתָהּ לֹא רוֹאִים
אוֹתִי אַתְּ אוּלַי אַחֲרֵי הָאִמָּא עִם הַתְּאוֹמוֹת אוֹמֵר לִי
הַחוֹקֵר וַאֲנִי קַיֶּמֶת כָּאן וְעַכְשָׁו מֻתָּר לָצֵאת לְעַשֵּׁן
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אִמָּא צוֹבֶטָת אֶת הַחוֹקֵר נוּ מָתַי הַבָּנוֹת
שֵׁלִּי תַגִּיד. עוֹד מְעַט. הָאִשָּׁה מַרְפָּה, הוּא נֶאֱנַח. מֻתָּר,
אֶקְרָא לָךְ, מְחַיֵּךְ וּמְפַזֵּם יְלָדִים זֶה שִׂמְחָה יְלָדִים זֶה בְּרָכָה
הַבְּרֵרָה הַטִּבְעִית. אֶקְרָא לָךְ לַיְלָה-לַיְלָה / לַיְלָה-לַיְלָה-לָה
לַיְלָה-לַיְלָה / לַיְלָה-לַיְלָה-לָה
בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
גם אני הייתי במעבדת שינה. כתוב ברצף אסוציאציות. הסביבה חודרת אל נפש הכותבת. המחשבה שאצל האחר הכל בסדר ורק אצלה לא, היא מחשבה מוטעת הקיימת אצל רוב האשים. מעבדת השינה מהווה רק טריגר כדי לדבר על דברים אחרים.
גליה תודה!
בזכוּת הקריאה שלך אני רואה איפה לא-ברור: 'כוונת המשורר/ת' היא –
– האבא לארבעה ילדים הוא שטוען: "אצלם הכול בסדר" והשואל: "למה דורשים בדיקה?"
אבדוק מה ואיך לעשות.
תודה שוב.
זה מעניין, התחושה של דחיפות רק במקרה של ילדים קטנים והשאר שימתינו עד בוש. ויש עוד נושאי שוליים שעולים .
שיר טוב. לדעתי הפזמון הזה, לילה לי וכדומה מיותר.
תודה על הקריאה ועל התגובה, אביטל.
מעניין, מה שאַת אומרת.
אבדוק מה קורה בלי הפזמון.
תודה גדולה!
באופן מוזר חשבתי על מה עושים אנשים בלילה…ובכן יש אלו שעושים ילדים ויש אלו שהולכים למעבדת שינה, לבדוק מה קרה לילדים וכו… ממש חד גדיא..
וואו! הגדרת מצב/הוויה נהדרת, חד גדיא.
תודה!, תמי. תודה רבה!
הקריאה והתגובה שלך פתחו לי נוף שונה :).
אוי הביטוי הזה, ילדים זה שמחה…
סליחה, נשלח מהר מדי — ז"א מקשה על החיים ועל הקשיים הטומים בהם.
סליחה, לא ראיתי אֶת ההמשך.
כן, בעצם זה נכון. משיר-מחאה כלפי החברה האשכנזית וכו' וגו' השיר היום כבר מסַמל ומסַמן תכנים נוספים, אחרים.
תודה שוב!, אומי.
"ילדים זה שמחה" וכולי, זה שיר-מחאה נגד המדיניוּת של בן גוריון, שעודד את הילודה אצל האמהוֹת של העולים ממוצא מזרחי. הלהקה "הברירה הטבעית" נוסדה בסוף שנות ה-70, בין היתר, כמחאה ליחס שקיבלו. להקה מאוד מעניינת. בעצם, תמצאי בוויקיפדיה, נדמה לי.
רגע, אביא קישור:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA_(%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%94)
מקווה שהקישור עובד. שוב:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA_(%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%94)
תודה, אומי.
לכאן ועכשיו וזה לכאן יקירתי.
אומרת לך. כן. לציפור .
קול קוראת גם [צריכה בשבילי לבוא אלייך יותר] ..
אצלי המעבדה הגיעה הבייתה 🙂 כמו שקט בקופסא הכל מוקלט }{
וואו רוני, קודם כול, מה שלומך?
תודה על הקריאה הייחודית שלך. אַת – הייתי זקוקה לה.
אולי תלַמדי אותי איך לזוז בפייסבוק? שנתראה גם שם.
רק טוב, רוני יקרה.