בננות - בלוגים / / שיר המשיים / תרגום
בין שתי הרשויות
  • רבקה ירון

    לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)

שיר המשיים / תרגום

 

 

.
.

שיר המְשַׁיים

[Vidala del Nombrador – חיימה דאוואלוֹס / תרגום: רבקה ירון ©]

 

הערות מקדימות:

1. כמה מילים על המחבר: חיימה דאוואלוס יליד Salta, צפון ארגנטינה, נ.-1921; מת בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1981. היה משורר, תמלילן (פולקלור) ומלחין ידוע ומוערך.

2. שם היצירה וסגנון השיר דומים – מדובר באחד מסוגי שירי הפולקלור בצפון ארגנטינה, ב- Salta. המילה הנוספת: המְשַׁיים – מי שנותן-שמות. בספרדית: Vidala del Nombrador.

אני עובדת על התרגום הזה כבר הרבה שבועות. השיר – הטקסט – חשוב לי מאוד: הוא בא מפיו של אדם המרגיש את ארצו-מולדתו כחלק בלתי נפרד ממנו, פיזית. לא רק נפשית. שורשיו עמוקים מאוד. המילים פשוטות, יש חזרוֹת. אבל – אבל. זֶה 'מִבֶּפְנוֹכוֹ'.

להלן מה שתרגמתי לפי חריזה, משקל ומלודיה, אבל: בלי חוקי החריזה המחמירים הנדרשים בעברית. על חוקים אלה שמרתי כפי שהם קיימים במקור.  

 

שיר המְשַׁיים

 

אֲנִי הַזַּמָּר הַהוּא

וְכָזֶה תָּמִיד הָיִיתִי.

לֹא מִשְׁתַּנֶּה בִּי מְאוּם,

אֶת עַצְמִי חַי וְחָיִיתִי –

 

– בָּא מִתֻּפּוֹ הַצָּרוּד שֶׁל יָרֵחַ

בְּזיכְרוֹנוֹ שֶׁל הַחַי הַטָּהוֹר.

אֲנִי רְסִיס-אֲדָמָה שֶׁחוֹזֵר

אֶל מַחְצַבְתּוֹ הַבְּרֵאשִׁיתִית, אֶל שוֹרְשוֹ.

 

אֲנִי הַקּוֹל מֵאֲחוֹרֵי שִׁיר הַזֶּמֶר,

מִי שֶׁיָּשׁוּב בַּאֲדְווֹת הַנָּהָר,

וְשִׁירָתִי הִיא נוֹף חַי, הִיא הַמַּיִם

הַמַּפְרִיחִים יְעָרוֹת בְּנוֹזְלָם.

 

אֲנִי עֲנָבִים צוֹבֵעַ

וּמִי שֶׁצִּבְעָם מוֹחֵק,

מְיַבֵּש עָנָף יָרֹק,

מְיַחֵר עָנָף יָבֵשׁ –

 

– בָּא מִקְּרָבָיו שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּרְדַּם

תַּחַת אַדְמַת הַגִּיר הַבַּשְּׂרָנית,

עָנָף עָשׂוּי דָּם שֶׁפּוֹרֵחַ בַּיַּיִן,

בַּקַּרְנָבָל*, בִּתְשׁוּקָה חַיָּתִית.

 

טְרוֹפִּים חוֹבְקִים אֶת אַדְמַת אֲבוֹתַי,

הַכּוֹכָבִים לָהּ מָתְנַיִם שֶׁל אוֹר.

אֶל לֵב הָעֵץ שֶׁל אַרְצִי, עַל סוּס פֶּרֶא

אֲנִי עוֹלֶה בְּלֵילָהּ הַכָּחוֹל.   

 

 

——————————————–

* Carnaval בא מהאיטלקית-לטינית: carne = בָּשָׂר, + levare =

להסיר [בגדים]; המקור ללטינית: יוונית.

 

קישור למילים במקור:

http://multishow.globo.com/musica/los-chalchaleros/vidala-del-nombrador/

 

16 תגובות

  1. אני רסיס אדמה שחוזר אל מחצבתו הבראשיתית אל שורשו
    שיר יפה בחירה נאה לתרגום קולח וטבעי

    • אני שמחה שמצא חן בעינייך, חנה. אַת הרי כולך שירה <לא, לא מתחנפת, באמת>.
      תודה רבה לך.

      • רבקה שבוע טוב!
        השיר יפה וזורם, התרגום נותן אוירה וקצב הנראים ונשמעים מקוריים.
        הכותרת "שיר המְשַׁיים" מוזרה. בדקתי במילון ואני לא מכירה שם תואר כזה, וגם אם חידשת מילה אין בה לעניות דעתי שום שורש לשוני בעברית. הצעתי לשם השיר "שיר הקורא בשם".
        השורה "הַמַּפְרִיחִים יְעָרוֹת בְּנוֹזְלָם." -התרגום מסורבל משהו. אולי כך;[?] הזורמים ומפריחים יערות.
        תודה ~ רוחה

        • שבוע טוב, רוחה, ותודה רבה-רבה על הקריאה.
          ותודה על ההערות. באשר להן:

          נתחיל ב"לשיים" – פעולה של מתן שם. הנה ברב-מילים:

          שִׁיֵּם פ' פיעל (מְשַׁיֵּם)
          [בלשנות] קרא למשהו בשמו הנכון, נקב בשם הנכון של אובייקט, אירוע, פעולה, רגש וכו'.

          (linguistics) to name

          ז"א: כבר קיים. אגב, קיים גם במילונים אחרים, כמו של אבן-שושן.

          (לא הייתי מתנגדת ליצור ניאולוגיזם. :))

          באשר להערתך על אותה השורה:
          שכחת את החריזה.
          מלבד זאת: לדעתי, התרגום שלי לא רק נאמן מאוד-מאוד למקור אלא שהוא גם פואטי-לירי יותר.
          מותר לי להגן עליו, נכון?

          תודה גדולה שוב ושבוע טוב לך.

        • רוחה,
          אני מבקשת להדגיש את ההבדל בין *זרימת* מים לבין *הנוזל* (בנוזלם = בנוזל שלהם) שהוא = מים.
          גם *מים נוזלים* אינם זהים ל-*מים זורמים* – ביערות ובטבע לא מדובר במים זורמים = המים זורמים בצנרת, אלא בפעולה שהם עושים בלי התערבות הלשון האנושית: הם נוזלים כי המים = נוזל. זה טבעו.

          אבל הבנתי היטב את ההסתייגות שלך.
          ייתכן שכדאי לשנות מ-
          "המפריחים יערות בְּנוֹזְלָם."
          ל-
          "המפריחים יערות בְּזוֹרְמָם."
          בעברית, *מים* = רק בריבוי. לכן הקושי, בעברית, ולכן מצאת את השורה מסורבלת.
          כך ש- תודה!
          כי נתת לי חומר למחשבה. ואולי גם לשינוי בתרגום.

          • לפי המקורות שהבאת -""לשיים" – פעולה של מתן שם." יש לומר לפי טעמי הלשוני שיר המְשַׁיְּמִים בדומה ל-מְסַיְּמִים ~ כל טוב!

          • אני מבינה.
            בעצם, אִם אני רוצה ניקוד מלא, צ"ל:
            שִׁיר הַמְּשַׁיֵּם.
            (ביחיד.)
            תודה שוב, רוחה.

  2. נפלא השיר והתרגום- כנראה גם. הרי אין לי ידע בשפה…

    • אבל יש לך ידע רב מאוד ברגשות, תמי יקרה. ובתחושות.

      תודה רבה לך על קריאה ותגובה.

  3. אהבתי כל שורה,רבקה יקרה.המילה"משיים"אכן מופיעה במילון,אבל נדמה לי שהיא מעט צורמת בתוך השיר היפה והזורם.

    עפרה

    • המילה "מְשַׁיֵּם" בשימוש רק במקרים בוטָנים ודומיהם – אני ערה לכך.
      אני מקבלת ומבינה אֶת ההערה שלך, עופרה, ולא רק שלך.
      לי, לאוזני, המילה נשמעת פיוטית מאוד – הילדים הקטנים נוהגים לשַׁיים כל חפץ ורגש עד אשר לומדים אֶת המילים והשמות הנכונים. זאת הייתה הסיבה שהחלטתי לכתוב אותה במקום ללכת מסביב: "הנותן שם".

      תודה רבה-רבה, עופרה יקרה.
      המשך שבוע נפלא.

  4. בָּא מִתֻּפּוֹ הַצָּרוּד שֶׁל יָרֵחַ
    יש תמונות מאד יפות בשיר שמזכירות לי מאד מאד את לורקה
    תודה רבקה שתרגמת והבאת

    • על זֶה לא חשבתי, אַת יודעת?
      מעניין. הרי אני מכירה אֶת לורקה.
      ריקי, הרחבת והעמקת את הטקסט עבורי. תבורכי.

      תודה רבה-גדולה לך!
      והמשך שבוע נפלא.

  5. אין בתרגום חופש למצוא את שבילו של השיר, יש לחצוב או לכרות אותו דרך החומות שבין שפה לשפה.
    בכך נוצר לעתים נוף מיוחד שאינו מבוסס במקור והמתרגם חושף אותו, תוך הילוכו בדרך השפה המקבלת.
    איני חושב שהשיר דומה ללורקה בתרגומיו העבריים, הוא יחיד במינו ומקורי.
    חן חן לך.
    דודי

    • הפתעה נוספת, דודי.
      מפיך, מאדם שמכיר את לורקה, קיבלתי מחמאה לתרגום.
      עלינו למצוא איך להיפגש, נכון?
      חן חן לךָ.
      ו-
      אם אתה מזדמן לכאן, אנא: איך מגיבים לך באתרך?

      העיקר, באמת: תודה גדולה, דודי.

  6. יוכי פרלמן

    ברור שעוד אשוב לכאן. ושמחתי למצוא כאן גם את דודי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון