בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
.
קצרצרים
*
ערב. קריר.
על כתפַי הרדיד של אימא
על קמיצת יד שמאל טבעותיהם
וטבעתך
ורואָה
*
הנן הן
ציצות השיער של ילדַי
ניחוחות
שיר ערש
פעם הייתי אימא צעירה
*
שלחתי מכתב לעתיד (הייתי בת עשר)
שלא ייגמר לעולם נקודתיים (פירוט אחד לאחד)
זוכרת אותו חלקית, מחייכת
בין אירוניה להקלה.
*
פעם היה שביל
היה מבוא
פעם הייתה דֶרֶך
לפנֵי הכביש הסואן
לַחוֹף.
*
[שייכים לאותו מחזור שירים – 'מבקשת השראה', 'אמי ואני', 'עד הנה'.]
יפה. יפה.
במיוחד השני.
תודה, שמעון.
כן, פעם הייתי אימא צעירה :).
רבקה בוקר טוב!
שירים יפים!יש משהו מרגיע ומנחם ביכולת להגיד במעט מילים, הרבה רגש, ויש לך את זה.
תשאירי לקורא לנשום את המרחב שבין רגעי החסד האלו, ללא הסברים כמו; השמות בסוגריים מעל ה"קצרצרים" וגם, בגלל שאת בוחרת לרמוז על נושאי השיר, חשוב לדייק עד דק, למשל: "על קמיצת יד שמאל טבעותיהם/ וטבעתך" של מי הטבעות?
בברכה ~ רוחה
רוחה, בוקר טוב :),
ותודה על התגובה המפורטת.
צודקת – לא ידעתי שככה ייראו השמות ליד "קצרצרים". רציתי בשביל עצמי.
באשר לשאלה שלך:
למדתי משהו חשוב מקריאתך.
לא חשבתי ש-"טבעותיהם / וטבעתך" יהיה חידתי, חידת חמיצר. "טבעותיהם": של ההורים; "טבעתך": של בן-זוגי (שאיננו עוד).
תודה שוב.
קצרצרים יפים ,רבקה, הרף עולם בהרף שיר
איזו תגובה יפה-קצרצרה, חנה! :))
תודה!
יפה הדרך שלך לומר געגוע
:))
יפה התגובה שלך.
תודה! גם על הביקור, שמעון.
יפים הקצרים ומעוררים תוגה של געגוע. אהבתי מאד את מיקומו של המשפט "פעם הייתי אמא צעירה" בהקשרו.
תודה, נעמה. ווידוי: חששתי מאוד להעלות את הקצרצר הנ"ל. אינטימי מדַי.
מעבירים געגעוים — אנחה
אולי זה עניין של גיל, אומי.
תודה.
כל קצרצר כזה מביא ניחוח אחר ויחד הם יוצרים סיפור רגיש ויפה…
מפיך זאת מחמאה גדולה, תמי.
תודה לך!