בין שתי הרשויות
  • רבקה ירון

    לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)

עד הנה

.

עד הֵנָּה

 

*

 

נולדתי בבוקֶר של גֶּשֶׁם זלעפות –

לפי ניבוי רופאיהָּ

המתינוּ לנו לאִמי ולי

שנֵי קברים –

אִמי לא ניזוקה בבואי

המיילדת הופתעה

אמרה: זאת בת

 

 

גדלתי על כורסה על-פי חֵיקה ומידותיה

סמוכה לְשולחן

עליו ספרים ניירות ועפרונות. 

מִבְנִי הטיל עלַי תפקידים

כולם התבדו

מלבד טיפולִי בכל אחד מהם

          אחד, אחד ראיתי במותם:

אחות

אִמא

אחות

אבא

         

 

 

בגין מותם אני

הַמַּמְתינה

לַניבוי. אִם הקול יבקש אותי

אני בַּכורסה

סמוכה לשולחנִי.

 


*

[שייך למחזור שירים, יחד עם 'אמי ואני', אותו העליתי לפני מספר ימים.]

8 תגובות

  1. ריקי דסקל

    שיר קשה רבקה
    שולחת לך את השיר של ליאונרד כהן בחיבה (מילים של לורקה)

    http://www.youtube.com/watch?v=V8VwvO0ewDE

    • רבקה ירון

      תודה על התגובה, ריקי, ועל השיר. ביצוע מרגש. אגב:
      לא ידעתי שהמילים של גארסיה לורקה. אחפש את המקור.

  2. אומי לייסנר

    הייתי כאן. אבל מילים אין לי. צורב.

  3. לא פשוט לצלוח את האבל הנורא הזה ואחר כך לשבת בכורסה, להמתין לבא בתור..

  4. תלמה פרויד

    שיר מטלטל על לידה ומוות. וכורסה. ומין השלמה. שיתגשמו רק נבואות טובות, רבקה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון