לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)
שלום רבקה! יותר טוב מאוחר מאף פעם ולכן-כמה שאלות ותמיהות ואולי גם דרשות:
מדוע את מבקשת – "נא לקרוא כתגובה."? כל קריאה מייצרת תגובה כלשהיא בקורא, האם את מתכוונת למהלך הבא של המגיב – פרסום התגובה? (ברור שכל פרסום בבלוג אישי שהוא חלק ממערכת-אתר, מנסה להפעיל ולקבל את תגובת הקורא).
ומכאן לדברים עצמם: "ספורט אלגנט" – דימוי מתחום האופנה. מבחינתך אולי ההתלבשות, כמו גם הכתיבה "בספורט אלגנט" – יותר קוהרנטית, ממוקדת, מצומצמת ומציגה את עצמה בצורה עניינית. "הַהוֹדָעָה עַל הַמִּמְצָא/ בְּהִירָה", אכן השיר שלך הוא הנמצא במרכז הבמה שבחרת ואת "לֹא תּוֹפֶסֶת הַרְבֵּה זְמַן/ אֲוִיר," ואעפ"י כן נותנת גם ביטוי מדוייק (לדעתי), וסיכום לתגובה הפנימית שלך לאופן ההופעה שלך "אני בספורט אלגנט" כ – "נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה/ חָשָׁבְתִּי." נשמע לא כציון לשבח, ואעפ"י כן: אני חושב – אני קיים". ואני מוצאת בשיר שלך אופטימיות ובהירות, ספורט-אלגנט כבר אמרנו? – שבוע טוב!
.
.
אני בספורט אלגנט
אֲנִי בִּסְפּוֹרְט אֶלֶגַנְט
לֹא תּוֹפֶסֶת הַרְבֵּה מָקוֹם
גַּם לֹא הַרְבֵּה זְמַן אֲוִיר
הַהוֹדָעָה עַל הַמִּמְצָא
בְּהִירָה
בַּמָּקוֹם
לֹא תּוֹפֶסֶת הַרְבֵּה זְמַן
אֲוִיר, לֹא הַרְבֵּה מָקוֹם
בִּסְפּוֹרְט אֶלֶגַנְט אֵין
זְמַן לְפֶסֶק זְמַן, אוֹ
לְנִקּוּד
נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה
חָשָׁבְתִּי.
.
אהבתי
תודה, אומי.
אוי. (אבל כתוב טוב)
אוי.
סליחה, נעמה. ו/אבל: תודה רבה.
שלום רבקה! יותר טוב מאוחר מאף פעם ולכן-כמה שאלות ותמיהות ואולי גם דרשות:
מדוע את מבקשת – "נא לקרוא כתגובה."? כל קריאה מייצרת תגובה כלשהיא בקורא, האם את מתכוונת למהלך הבא של המגיב – פרסום התגובה? (ברור שכל פרסום בבלוג אישי שהוא חלק ממערכת-אתר, מנסה להפעיל ולקבל את תגובת הקורא).
ומכאן לדברים עצמם: "ספורט אלגנט" – דימוי מתחום האופנה. מבחינתך אולי ההתלבשות, כמו גם הכתיבה "בספורט אלגנט" – יותר קוהרנטית, ממוקדת, מצומצמת ומציגה את עצמה בצורה עניינית. "הַהוֹדָעָה עַל הַמִּמְצָא/ בְּהִירָה", אכן השיר שלך הוא הנמצא במרכז הבמה שבחרת ואת "לֹא תּוֹפֶסֶת הַרְבֵּה זְמַן/ אֲוִיר," ואעפ"י כן נותנת גם ביטוי מדוייק (לדעתי), וסיכום לתגובה הפנימית שלך לאופן ההופעה שלך "אני בספורט אלגנט" כ – "נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה/ חָשָׁבְתִּי." נשמע לא כציון לשבח, ואעפ"י כן: אני חושב – אני קיים". ואני מוצאת בשיר שלך אופטימיות ובהירות, ספורט-אלגנט כבר אמרנו? – שבוע טוב!
היי רוחה, יופי לראות אותך אצלי! :))
לשאלתך: הטקסט מתבלגן בדף. כדי שלא יהיה דף ריק אני כותבת שיופיע כתגובה.
באשר לקריאה + תגובה שלך:
מאוד קוהרנטית. אהבתי.
תוד רבה-רבה,
בוקר טוב
ושבוע טוב,
רוחה יקרה.