לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)
ריקי, ריקי, ריקי.
אִם זֶה ה"סוד" להשיג קוראים-מגיבים, אני מבטיחה להעלות חומרים פיקָנטיים.
וברצינוּת, כי לא רק אַת העלית אֶת השאלה/ההערה הזאת:
הוּא לא עשה כלום. ממש, ממש: כלום.
בִּתו הייתה הבעייתית: ציפתה ממנוּ לאבל מתמשך – משהו כמו אצל "ברנרדה אלבה", של לורקה. עד סוף חייו. שיהיה מת-חי-מת-מת. אפילו בלי טלוויזיה.
חברתי הזכירה אֶת דבריו ושילבה אותם בממד האקטואליה שלנו.
אני העליתי חלק זה של שיחתנו והוספתי אֶת ההיקש הלוגי שלי (השורה האחרונה), שדֵי מתבקש.
זה הכול.
בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
אחד מן הלב
באמצע שיחה בעניינים שברומוֹ של עולם חברתי קוטעת אֶת דבריה
ומצטטת אֶת חָמִיהָ, שהסביר להם אֶת מעשיו שנה אחר מוֹת אִשתוֹ:
"המתים עם המתים, החיים עם החיים."
תקציר שיחתנו הארצית:
הניסיונות שלנו די פתטיים, לערב אותם בחיינו. אלא מה –
אידיאולוגית, אין כמו נשק-יום-הדין: "הם" רוצים. "הם"
מצווים.
כאילו אנחנו שׂקיות בַּסוּפֶּר, מחוֹמֶר בלתי מִתְכַּלֶּה.
.
שבת שלום.
רבקה
אנחנו אכן מחומר רוח בלתי מתכלה ,אבל הגוף כשקיות סופר לבש ואחר כך זרוק .ככה זה רבקתי ,שבת המלכה לך
:))
תגובה נצוינת, חנה.
שבת המלכה גם לך, יקירתי.
נ"ב: עמך הסליחה, אני מגיבה לך בשבת.
צ"ל: מצוינת.
פעם נוספת: סליחה, חנה, רק עכשיו שמתי לב.
רבקה – הכי מעניין לא מה הוא אמר אלא מה הוא עשה שנה אחרי מות אשתו לא ? 🙂
:-)))))))))))
ריקי, ריקי, ריקי.
אִם זֶה ה"סוד" להשיג קוראים-מגיבים, אני מבטיחה להעלות חומרים פיקָנטיים.
וברצינוּת, כי לא רק אַת העלית אֶת השאלה/ההערה הזאת:
הוּא לא עשה כלום. ממש, ממש: כלום.
בִּתו הייתה הבעייתית: ציפתה ממנוּ לאבל מתמשך – משהו כמו אצל "ברנרדה אלבה", של לורקה. עד סוף חייו. שיהיה מת-חי-מת-מת. אפילו בלי טלוויזיה.
חברתי הזכירה אֶת דבריו ושילבה אותם בממד האקטואליה שלנו.
אני העליתי חלק זה של שיחתנו והוספתי אֶת ההיקש הלוגי שלי (השורה האחרונה), שדֵי מתבקש.
זה הכול.
תודה לך, ריקי.
על זה נאמר – חי ותן לחיות
כן, בקיצור ולעניין :).
תודה על הביקור ועל התגובה.
ו- נעים להכיר.