מוֹת

מוֹת

אָדָם מֵת, מַדּוּעַ בּוֹכִים?

צַעַר דָּמִים וְשָׁנִים וְדוֹרוֹת

מְפַעְפֵּעַ, מַרְעִיד נִימוֹת

כְּמוֹ הָאֲדָמָה זָעָה, כְּמוֹ קוֹלוֹ שֶׁל שֶׁקֶט גָּדוֹל

נוֹהֵר, סוֹחֵף וּמֵרִים אֶת כָּל סִפּוּרֵי הָאָדָם

כֻּלָּם כְּאֶחָד מִתְחַבְּקִים לִצְלִיל מְיֻחָד וְיָחִיד

שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם, אִישׁ וְאִשָּׁה בְּלִבָּם

נוֹהֵם וּמוּאָר וּמוּעָד – לֵידָה הָיְתָה פֹּה

וְהִיא מִסְתַּיֶּמֶת כָּעֵת.