שני שירים

שרוי במדרגות כישוף

 

 

מְסַפְּרִים שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּגִיל עֶשְׂרִים הָיוּ מֵאֲחוֹרָיו

כָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים. הוּא יָדַע לִרְקֹחַ רַק מִלִּים

אֲבָל הַחֹמָרִים שֶׁטֻּפְּלוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו הָעֲדִינוֹת

מָצְאוּ שָׂפָה אַחַת עִם נִסִּים וְהַזָיוֹת.

אַחַת הִיא לוֹ אִם יָשַׁן אוֹ לֹא, אַחַת הִיא 

אִם אָכַל אוֹ צָם, וְאִם שָׁתָה, וְאִם בִּקֵּר אוֹ

לֹא בִּקֵּר בַּשֵּׁרוּתִים. פִּירַמִידַת הַצְּרָכִים לֹא עִנְיְנָה

אוֹתוֹ. רַק מִלִּים, וְרוּחַ, וּמַנְגִּינוֹת בְּתוֹךְ רֹאשׁוֹ.

הָאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ חָלְפוּ כְּצֵל, הוֹתִירוּ בּוֹ

אֶת רִשּׁוּמָם מִבְּלִי שֶׁהִסְתַּכֵּל. זִמְזוּם קָבוּעַ הֶעֱבִיר

גְנִיחוֹת מִתּוֹךְ גּוּפוֹ וּפָרַט בְּמֵיתָרִים שֶׁל זֹהַר

וּשְׁקִיעָה. הַצְּלִילוּת הָיְתָה מַכָּה בּוֹ סַנְוֵרִים

שָׁם הִרְפָּה.

בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ הָיָה נִרְכָּן אֶל הַשֻּׁלְחָן, מַבִּיט

בְּחֹסֶר מַעֲשֶׂה וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ. לֹא פַּעַם נֶעֱדָר

מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה, שָׁרוּי בְּמַדְרֵגוֹת כִּשּׁוּף

בְּאֵין לוֹ דֶּרֶךְ חֲזָרָה.

שָׁם הִמְתִּינָה לוֹ הָאֵשׁ, אֵלֶיהָ שׁוּב וְשׁוּב נִזְעַק

מוֹרֶה לָהּ בְּגָרוֹן נִחַר שֶׁתֵחַנֵּק, וּמְזַנֵּק.

 

שמתי סך הכול צבע  

 

 

שַׂמְתִּי סָךְ הַכֹּל צֶבָע סָךְ הַכֹּל

שַׂמְתִּי סָךְ הַכֹּל קַמְצוּץ יָגוֹן,

מְעַט אַבְקָה מָהַלְתִּי עַד סָגֹל

וּכְשֶׁהַאָפוֹר הָפַךְ לְחוּם הֵנַחְתִּי,

לְהִתְבּוֹנֵן בַּפֶּשַׁע שֶׁנִּרְקָם.

יִצְרִי אֵינוֹ מוֹצֵא מָנוֹחַ, נֶאֱלַצְתִּי לְעַרְבֵב

אֶת חֲמָתִי עִם בּוֹשׁ וְנֶחָמָה

אַךְ הַשְּׁכָבוֹת כִּסּוּ וְהַדְּמָמָה נָזְלָה

מִתּוֹךְ הַדָּם.

חָזוֹנוֹ שֶׁל הָאָמָּן שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם

עַד שֶׁנִּרְדַּם.

אַךְ הַמִּכְחוֹל, מִדַּעְתּוֹ, הִמְשִׁיךְ לְהִתְפַּתֵּל

מַכֶּה בְּעֹז, וּמְלַטֵּף, נוֹגֵעַ בְּחִבָּה

וְשָׁב וּמִתְפָּרֵעַ. הָאָמָּן יָשֵׁן וּבְאֵרוֹ הוֹמָה

אֵין בְּכֹחוֹתָיו לִשְׁמֹעַ

מָה עוֹד מְעוֹלֵל מִכְחוֹל, וּמָה עוֹנֶה הַטֶּבַע.