אישה על שרפרף

אישה על שרפרף  /  שבתאי מג'ר

אֲבָל הַדְּמָעוֹת הִתְעַקְּשׁוּ לְסַפֵּר

שֶׁכָּאן יֵשׁ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר

אִשָּׁה מְבוּגֶרֶת, שְׁרַפְרָף מֵעֵץ, סַלְסִלָּה מְרֻפֶּדֶת נְיָר

וְכַמָּה מַטְבְּעוֹת רִאשׁוֹנִים.

הַבֹּקֶר גָּנַח מִסָּבִיב וְהִיא הִתְיַשְּׁבָה לֹא מִזְּמַן

מוֹדָה וְאוֹמֶרֶת בְּרָכָה לְשַּׁבָּת לְכָל מְנַדֵב מָעוֹתָיו

עַל שַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה שֶׁטָּרַח וְכָפַף קוֹמָתוֹ לִקְרָאתָהּ.

לְרֶגַע אֶחָד הִיא מַלְכָּה, נוֹטָה חֶסֶד לַהוֹלְכוֹת וְהוֹלְכִים

וְאָז לוֹפֶתֶת פִּיָּה בִּשְׂפָתַיִם דַּקּוֹת, וְקוֹל חַלָּשׁ מִסְתַּלְסֵל

מַכְרִיז עַל בּוֹא הַשְּׁכִינָה.