במה אני עוסק
בְּחִפּוּשׁ מִלִּים אֲנִי עוֹסֵק, וּבְחִיּוּךְ.
בְּצִלּוּם מַצָּבִים אֲנִי עוֹסֵק
בִּמְחִיקָה אֲנִי עוֹסֵק
כִּי הָרֶקַע הוּא הַהַסָּחָה מֵהַמַּבָּט עַל
נְקֻדַּת מוֹצָא
מֵאָז וּמִתָּמִיד אֲנִי עוֹסֵק
כְּמוֹ שֶׁאֲחֵרִים עוֹסְקִים בְּסוּסִים
וְאֲחֵרִים בְּכֶסֶף
וַאֲחֵרִים בְּחִישׁוּבִים לְהַצָּלַת הָעוֹלָם, אִם כִּי
אֵין דָּבָר כָּזֶה מַמָּשׁ וְהֵם עוֹסְקִים
בְּהַפְרָיַת נַפְשָׁם. לָכֵן אֶצְלִי הָרֶקַע
מְסַפֵּר הַרְבֵּה, וּמְשֻׁבָּצוֹת בּוֹ נְקֻדּוֹת
שֶׁמְּאִירוֹת שְׁטַחִים מֵתִים, שֶׁאֲחֵרִים
אֵינָם טוֹרְחִים לִרְאוֹת. לָכֵן אֶצְלִי הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית
כְּלָל אֵינֶנָּהּ בַּתְּמוּנָה. דַּרְכִּי אֵלֶיהָ הִיא
עֵדוּת לְקִיּוּמָהּ.
בְּחִפּוּשׁ אֲנִי עוֹסֵק. וּבְחִיּוּךְ.
בְּצִלּוּם בַּעֲדָשָׁה סְגוּרָה. וּבְמִלִּים.
שיר מענין ומדויק, כיתר השירים שהעלית כאן.
עם זאת יש בו משהו דידקטי, ובלי כוונה לפגוע – משהו מתגונן / וסליחה – מתנשא. אני בטוחה שעברתי את גבולות המותר – אך לא יכולתי להתאפק.
כל טוב
רות
רות, טוב שהרשית לעצמך. הענקת לי עוד מבט על נקודה שאולי היא שטח מת עבורי. תודה,